ניסיתי אתמול שיעור יוגה.ובכן השיעור היה מענין.ובאמת חשים בנינוחות ושחרור בתום התרגול.הבעיה שהיוגה הינה תורה שאתה חייב להקפיד לתרגל באדיקות יום יום כמעט.אחרת זה כמו להגיע לשיעור התעמלות.אני אישית למרות שנהניתי מהשיעור לא בנוי למשימה של תרגול יום יומי או קבוע.

הי אריה,
אתה נורא מחמיר עם עצמך. במקום להגיד לעצמך כל הכבוד כל פעם שאתה עושה יוגה, אתה יורד על עצמך שזה לא באמת שווה. מה פתאום? אפשר ליהנות מיוגה כל יום ואפשר גם פעם בשבוע. אני חייבת לשאול אותך האם אתה מכיר את התכונה הזאת שלך מעוד מקומות, שאתה לא מעריך את מה שאתה עושה ונהיה ביקורתי כלפי עצמך..שירי

היי אורית, איזו חמודה את, כן אני באמת צריכה לשנות את השם.. נחשוב על משהו.
לגבי היוגה, אם היית מכירה אותי בחיים הפרטיים, לא היית מאמינה שאני אלך ליוגה, אני חולה על רעש בלאגן משהו מאסיבי וחזק, ומכיוון שלאחרונה כל חיי הם מאסיביים וחזקים בשבילי דווקא בגלל זה חיפשתי את המקום השקט שיתן לי רוגע אבל גם מאסיביות ומצאתי אותו אצל מדריכת יוגה מדהימה שמעבירה שיעורים בביתה באווירה מדהימה...
רק לידע כללי יש כל מיני סוגי יוגה יש יוגה רגועה יותר ויוגה דינאמית. אז אני בדינאמית וזה פשוט כיף ומרגיע ונותן ביטחון. וגם שם אני מוצאת דרך איך לעשות זאת הכי הכי (כך טוענת המורה שתמיד אני עושה הכי ספאצ- מה לעשות זו אני אוהבת למתוח לעצמי את הגבולות עד הסוף, אולי בסוף בזכות היוגה זה יתאזן) כמובן בנוסף לזה בשביל האנרגיות שיצאו אני עושה הליכת בוקר מוקדמת כל יום (למרות שלצערי לאחרונה אין לי כח אפילו לזוז :(
בכל אופן, ממליצה מאד על היוגה

יש לי חברים, שטוענים, שהיוגה הצילה להם את החיים. טוב, לאט לאט, אני הולכת ומשתכנעת אולי אני צריכה לנסות שוב.
בינתיים נרשמתי למשהו חדש, שנקרא ג'יירוקינטיקס - סוג של פילטיס, היה משחרר בסוף אבל קשה במהלך. כל כך קשה להתמודד עם העצלות המובנית...
אורית

כן, כל ההתחלות קשות כמו בכל דבר אבל אחרי שכבר הולכים כמה פעמים פתאום כבר אי אפשר בלי וזה חסר.
לפני היוגה הייתי הולכת לפילאטיס, אבל האמת שלא כ"כ נהניתי כי זה היה במתנ"ס ובמקום להיות אווירה רגועה ונחמדה הייתה אווירה מתוחה של תפסת לי את המקום וכד'.. (זה בגלל הבנות של הקבוצה) וגם לא אהבתי את זה שההרפיה בסוף הייתה בדיוק 3 שניות של 3 נשימות. היה חסר לי את ההרפיה אחרי המאמץ האדיר