מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
רספוטין

רספוטין

מנהל קבוצה
05/10/13 7:35
0 תגובות

ברצוני להעלות כאן בעיה רצינית שהולכת ומחמירה במצבי הפיסי , מאז שהתחלתי את הטיפול באבליפיי עליתי במשקל באופן מאוד רציני , הרבה יותר מהעליות בטיפולים אחרים, מעבר לזאת החילותי לחוש דקירות חזקות בחזה ( כנראה בעיות קרדיולוגיות) וזאת מבלי לבדוק את מצב הסוכר בדמי ומבלי לציין בעיות רציניות בלבידו.

ההרגשה הכללית היא שלא רחוק היום שהלב יבגוד בי ואקבל התקף( כנראה עוד השנה).

בכדי להמנע מהמוות הקרב ובא עשיתי מוני בקאנטרי קלאב בעיר והתחלתי לשחות ארבע פעמים בשבוע אך גם זה באופן מוגבל כי לאחר שלוש בריכות מתחילות לי דקירות באזור הלב.

מאחר ואיני רוצה למות מתחילה להתגבש בי ההחלטה להפסיק את הטיפול התרופתי אומנם הסיכון גבוה ורוב הסיכויים שאצא מאיזון ועקב כך תעצר ההתקדמות הגדולה בקריירה ובעסק שפתחתי אך מה יעזור לי הכסף שאני מתחת לאדמה?

אני מצרף כתבה מסבירה את מצבי בצורה מדוייקת.

מה לעשות? אני צריך עיצה...



הסבל הכפול של חולי הסכיזופרניה

חולי סכיזופרניה סובלים מפערים בטיפול הרפואי בהם ומועדים יותר לתמותה מוקדמת בשל מחלות לב

• ענת פליישמן ועידו לוריא

• 02.10.2013

• 08:32

לאנשים המתמודדים עם

סכיזופרניה ומחלות נפשיות

יש הזכות לבריאות ולטיפול רפואי בסטנדרט המקובל ככל אדם. עמדה מוסרית זו הובעה גם בהצהרות של ארגון הבריאות העולמי והאו\"ם. למרות זאת, אנשים אלה סובלים מתמותה מוקדמת יותר מהאוכלוסייה הכללית. הגורם העיקרי

לתמותה המוקדמת \"הטבעית\" (שאינה על רקע התאבדות/ תאונות) הוא מחלות לב.

ברוב מדינות אירופה ובצפון אמריקה חלה ירידה בתמותה ממחלות לב בעשורים האחרונים, כך לפי דו\"ח סטטיסטי מ-2012 של איגוד רופאי הלב בארה\"ב (שפורסם בכתב העת Circulation). נמצא כי בין 1998 ל-2008 היתה ירידה של 30% בתמותה הכלילית (הנובעת מפגיעה בכלי הדם הלבביים) בארה\"ב. בדומה, קיימת ירידה בגורמי הסיכון הלבביים בעשורים האחרונים, כגון סוכרת, דיאטה לא מאוזנת, היעדר פעילות גופנית, עישון כבד, השמנה ויתר לחץ דם. כך מראה סקר של ארגון הבריאות העולמי שהתבצע ב-21 מדינות באירופה, אמריקה, אסיה ואוסטרליה ופורסם בשנת 2001 ב-International Journal of Epidemiology. אנשים עם סכיזופרניה אינם שותפים למגמות אלה.

בסקירה שערכנו והתפרסמה ב-Public Health Review Journal ביולי 2013 לגבי הממצאים בספרות הרפואית בחמש השנים האחרונות (עד 2012), כל המחקרים הראו כי לאנשים עם סכיזופרניה סיכון מוגבר לתמותה לבבית. כך לדוגמה, נמצא כי ביחס לאוכלוסייה הכללית, לחולים אלו סיכון מוגבר ללקות בהתקף לב, למות בבית חולים לאחר ההתקף, וסיכון למות ממחלות לב בגיל צעיר יותר.

כמו כן, ברוב המחקרים שסקרנו נמצא כי לאנשים עם סכיזופרניה גורמי סיכון לבביים מוגברים, כולל סוכרת, דיאטה לא מאוזנת, היעדר פעילות גופנית, עישון כבד, השמנת יתר, יתר לחץ דם והפרעה בשומני הדם (דיסליפידמיה).



איור: יעל בוגן.

עוד כתבות בנושא

• פותחה שיטה לאבחון סכיזופרניה באמצעות דגימת תאי עצב מהאף23.04.2013 | 09:13



• טוטו הגנים של הנפש27.07.2003 | 00:00

• תזונה ים תיכונית עשויה לסייע במניעת מחלות לב26.02.2013 | 06:55

לפערים אלה בין חולי סכיזופרניה לבין האוכלוסייה הכללית כמה הסברים. ראשית, התרופות נוגדות הפסיכוזה - ובעיקר החדשות יותר - הניתנות לאנשים עם סכיזופרניה ובמצבים פסיכוטיים אחרים, מעלות את הסיכון לעלייה במשקל, לדיסליפידמיה, לסוכרת והפרעות קצב בלב.

עם זאת, הממצאים אינם אחידים לגבי השפעת התרופות על התמותה וחלקן דווקא נקשרו להפחתתה. כלומר, למרות המתואר לעיל, במחקרים מסוימים, למרות עלייה בגורמי הסיכון הלבביים, בסופו של דבר הופחתה התמותה של חולי הסכיזופרניה בשל נטילת התרופות.

שנית, מעמד סוציו-אקונומי נמוך (רמת השכלה ורמת הכנסה נמוכות) נמצא קשור בסיכון מוגבר הן לסכיזופרניה והן למחלות לב. בשכבות הנמוכות שיעור גבוה יותר של סכיזופרניה, עד פי 2.5 ביחס לשכבות מבוססות. יש לזכור כי הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך וסכיזופרניה נחקר עשורים רבים, ולמרות המחלוקת מה הסיבה ומה המסובב, לרוב מקובל לראות בסכיזופרניה תוצאה של עוני ועקה (סטרס) המתלווה אליו.

שלישית, פערי איכות בטיפול הקרדיולוגי והרפואי הכללי בחולי סכיזופרניה גורמים לתת-אבחון ותת-טיפול בהם וכן לשביעות רצון נמוכה מצדם מהטיפול הרפואי. בניתוח-על (מטה-אנליזה) מ-2011 שפורסם ב- British Journal of Psychiatry נמצא כי אחרי אירוע לב הסיכוי של החולים בסכיזופרניה לעבור התערבות פולשנית (כגון צנתור וניתוח מעקפים) נמוך ב-50% משל האוכלוסייה הכללית. עוד נמצא כי התיעוד בתיק הרפואי פחות יותר בקרב החולים הללו.

ייתכן כי הבעיות הללו נובעות מהקושי של חולי הסכיזופרניה לתקשר עם הצוות הרפואי ולתאר את בעיותיהם הגופניות. אנשים אלו חווים קשיים קוגניטיביים וחברתיים, בידוד חברתי, חשדנות וירידה במוטיבציה לפעילות, עד כדי הזנחה גופנית. בנוסף, קשה להם להתגבר על הביורוקרטיה הרפואית ולהבין את ההנחיות הרפואיות. ייתכן גם כי הדבר נובע בשל הדעות הקדומות על החולים ומשפחותיהם שהצוותים הרפואיים עשויים להחזיק בהן. הם עלולים לייחס את תלונות החולים לבעיותיהם הפסיכיאטריות ולא להציע להם תוכנית טיפול כנדרש, מתוך ייאוש ותחושה שאין טעם בטיפול.

כדי לטפל בבעיה בוערת זו – להאריך את חיי החולים ולשפרם ולהיטיב את הטיפול הרפואי בהם - גיבשנו כמה הצעות. ראשית, אנשי מקצוע מתחומי הרפואה ובריאות הנפש צריכים להתייחס למחלות נפש קשות, ובעיקר לסכיזופרניה, כאל גורם סיכון לבבי, ממש כמו עישון. יש להטמיע את הידע בנושא כבר בלימודיהם של הסטודנטים לרפואה. בנוסף מומלץ להתייחס לתחלואה לבבית ולניטור גורמי הסיכון (לדוגמה משקל, שומנים בדם וסוכרת) בחולי סכיזופרניה כאל מדד לאיכות הטיפול באנשים אלה - הן במחקר הרפואי והן בעבודה הרפואית השוטפת.

בנוסף, יש לשפר את התקשורת בין המטפלים השונים. ניתן לעשות זאת למשל בצירוף המסמכים הרפואיים השונים (כגון בדיקות דם, מעקב משקל ורשימת תרופות מעודכנת) לתיק רפואי אחד. ייתכן כי עם הרפורמה בבריאות הנפש והעברת הטיפול הנפשי לקופות החולים, ניתן יהיה לאחד את התיק הרפואי והפסיכיאטרי.

יש לשפר גם את התקשורת בין החולים ובני משפחותיהם ובינם לצוות הרפואי. במחקר שהתבצע בחדר המיון הפסיכיאטרי במרכז לבריאות הנפש שלוותה, והתפרסם בשנת 2012 בכתב העת Australas Psychiatry, נמצא כי חולים שלוו בקרובי משפחתם נענו יותר לטיפולים שהומלצו להם.

כל השינויים הללו לרווחתם של חולי הסכיזופרניה ניתנים ליישום בסיוע החולים ובני משפחותיהם, מטפלים מתחום הרפואה ובריאות הנפש, עמותות העוסקות בזכויות חולים ומקבלי החלטות ברמה הלאומית, שיכולים להתגייס למאמץ שיש לו חשיבות רפואית וערכית.

ד\"ר ענת פליישמן היא פסיכיאטרית בכירה ביחידה לתחלואה כפולה במרכז הקהילתי לבריאות הנפש יפו. ד\"ר עידו לוריא הוא פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש אברבנאל ומתנדב בעמותת רופאים לזכויות אדם



תגובות