אנשים מסתירים מיניות להוכיח שנפשם חשובה מגופם ולכן הם יוצרים קשרים נפשיים ולא רק גופניים. הנפש חשובה מהגוף, כי היא יוצרת רצון ואותו צריך לכבד.

הרצון גורם לכל יצור לפעול במגמה שונה בתוך העולם. המוסר מתבסס על הידיעה ההגיונית, שכל יצור הכי חשוב לעצמו בגלל יצר הקיום ולכן כולם חשובים וצריך לכבד את רצונם; והוא מנסה לוודא, שכל הפרטים יקבלו ככל האפשר מה שהם רוצים. הרצון חשוב כי הוא יוצר טוב, ומבחינת העולם הפרטי במודעות של כל פרט הטוב נקבע לפי מה שטוב לו. כל אחד חייב להיות מוסרי בין אם ירצה ובין אם לא, ומה שמחייב הוא הביולוגיה והפסיכולוגיה של הפרטים האחרים שיוצרות רצונות. בגלל המודעות הרצונות מהווים חלק ערכי וחשוב מהעולם, ולכן הרעה למישהו תגרע מהעולם. אסור לעשות במכוון מעשה רע לאדם שלא מרע לאחרים.

עשיית טוב בגלל אהבה היא יותר אנוכית ונעשית לגמול לאהוב על אופיו הטוב בעינינו. אופיו הטוב מיטיב לאוהב, לאנשים אחרים ולעולם. אהבה לאדם היא רצון להיות אתו בקשר קרוב בגלל הערכה לאופיו.

העולם מקבל ערך נוסף בזכות ההכרה הרגשית בו. המודעות מכילה את היקום שהיא מכירה פעם נוספת בדרך רוחנית, ופוחדים למות כי זה סוג של אובדן יקום ומשמעות - אם לא יהיה כלום, לא תהיה משמעות לשאלות על תכונות העצמים. המודעות יוצרת בחירה חופשית, כי היא מבוססת על כך שתאי המוח משפיעים זה על זה במידע שבהם ולכן יש אקראיות בבחירה מבין השפעות המידע שבתאים. הצפיפות האינסופית שנוצרת מההשפעה בין תאי-המוח, מקבילה לצפיפות החומר בתוך מקום ולכן יוצרת בתוך המודעות עולם חדש מקביל לעולם שבמציאות.

השפה מתארת את העולם במדויק ולכן מקבילה לו. אם לא תהיה משמעות הגיונית בעולם, לא תהיה משמעות הגיונית בשפה. לוגיקה היא הבסיס לכל ומחייבת כל תופעה ביקום, כי השפה יוצרת קשר לוגי בין מונחים דומים ואז ההתייחסות אליהם דומה. לכל שאלה יש תשובה, ולכל שאלת כן ולא התשובה רק או חיובית או שלילית. השפה בנויה לפי לוגיקה ומבוססת על משמעות, ומשמעות יוצרת הגיון ומקבילה לו ולכן הכרחית תמיד.