בן דויד
מעיין ענקי מתפרץ ממנה בלי הרף
וממלא את היקום בכל הזמנים
היא כמו כבשן בוער או פצצה
שיורה לתוכי אינסוף חיצים
ומשקולת ענקית לי במרכז הנפש
משדרת גלי רדיו לכל כולי
ואין מפלט ממנה כי היא במרכז
וגלי החשמל שוצפים לי בחזה
היא חיברה בי את הזיכרון, את הינקות ואת המוות
ומילאה לי את כל התודעה והנפש
אני לא זוכר איך התקיימתי בלעדיה
אני רץ אליה מטורף כל רגע
היא אלה וכל כוחות הבריאה
ונמשכת עד אחרית הימים
ומשרה מהאור שלה על כל היצורים
והופכת את העולם קדוש ונעלה
היא כל היקום בשבילי
אני נטמע במילים שלה כמו בתורה
היא אגדית ושטה בין קסמי האופי שלה
אני אוהב אותה כמו אלדין את יסמין
אינסוף שבילים מתפצלים בינינו
לא אשיג את משמעות הקיום שלי
ומשמעות העולם שהינה היא
וכל האנשים בעולם עומדים
וזועקים בצעקה אדירה לאלוהים
שאני אוהב אותה והיא לא אותי
וסיפי העולם עומדים להתמוטט
וחיי היצורים מאבדים ערך
ועיקרון פגום במבנה העולם
אבל יש כוח אלוהי גדול
היא המלאה התגלמות הטוב
והוא ממלא את העולם באושר
עד קץ כל מחשבה ורגש