אז ככה את תחושת חוסר האונים שהשפיעה עלי הכי הרבה והטביעה את חותמה בחיי היא ללא ספק התחושה שחוויתי לאחר תאונת הדרכים שעברתי בשנת 2004 חבר שנהג שיכור איבד שליטה על הרכב שהתחיל להסתחרר בכביש ואני יושב בתוך הרכב חסר אונים לא חגור ולא יודע מה יקר כשנתנגש במשהו בסופו של דבר. לבסוף התנגשנו בעמוד חשמל שחצה את כל החלק הקדמי של אותו לשניים למזלי לי לא קרה שום דבר קיבלתי מכה בראש ומתחתי את הכתף . לבסוף אחרי התאונה נסענו הביתה ואני פשוט הלכתי לישון זה קרה בלילה לאחר בילוי . בבוקר שקמתי קפצתי לדירה שליידי אל הבחור שנההג במכונית כי הינו שכנים וישבנו לשתות קפה והתחלתי לעקל מה עבר עלי ליל אמש לפתע התחלתי לאבד אחיזה במציאות והרגשתי כאילומ יש לי נמלים בקרקפת או בתוך המוח זה הלחיץ אותי מאוד אז יצאתי מהדירה של החבר ויש בתי בגינה שממול הבית מנסה להבין מה עובר עלי בשלב זה אני חושב שכבר חוויתי את התקף חרדה קשה מאוד ואז כבר התחלתי להרגיש תחושה מוזרה מאוד בעיניים כאילו מסוחרר והעיניים שלי לא מרוכזות מרגיש מתוך בועה ואני רואה את העולם מוזר נוטה לבהות ומרגיש כאילו האוזניים שלי סתומות כל הזמן ותחושת ריחוף בלתי מוסברת שממש הלחיצה אותי . בשבוע הראשון העדפתי לישון רוב הזמן כי ממש קיוותי שהתחושה תחלוף . אבל היא לא חלפה אז ניסיתי לחזור לתפקוד חזרתי לצאת לבלות ולהיפגש עם חברים אבל התחושה הנוראית הזאת לא עזבה עשיתי בדיקת עיניים יצא תקין ואז פשוט פניתי לרופה משפחה שטען שאני סובל מצליפת שוט לאחר התאונה ולכן אני מרגיש את התחושה הזאת . נשלחתי לפיזיוטרפיה של העיניים והצוואר אבל גם זה לא עזר להעביר את התחושה ופשוט חייתי איתה עם המון חוסר אונים מולה והתקפי חרדה קשים אני לא זוכר בדיוק מתי או כמה זמן עבר אבל לבסוף התחושה הזאת חלפה . ולצערי ליפני שבוע וחצי חוויתי מיגרנה מאוד חזקה ומלחיצה והתחושה הזאת חזרה ואני שוב חסר אונים מולה ללא ידיעה מה יש לי וללא ידע מה יכול להקל על התחושה או להעביר אותה או מתי היא תחלוף

הייי גולן, אנסה לסדר קצת אחרת את כל מה שכתבת.
בעצם עברת אירוע של חוסר אונים ברמה גבוהה. אחר כך הייתה ההתנגשות.
אחר כך החל עיבוד החווייה הטראומטית, כנראה הצפה גדולה מאד (שבאה לידי ביטוי גופני בכאבים וערפול ראיה). אחר כך רצון מודע לישון.

המצב שבו מערכות נפש מנסות להתמודד עם החוויה ולשם כך משביתות את האדם עקב הצפת מידע. כאשר המוח מתקשה למצוא מקום שכלי למה שקרה (עבודת האונה הימנית) נוצרת השבתת חשיבה לוגית (האונה השמאלית) ואוטומטית מתחילה עבודת האונה הימנית (ששם מתאפשרת הכלה מופשטת, מעורבת דמיון, "כל יכול" של האדם).
לאחר מכן שוב נסיון לוגי - הבנה שכדאי לישון (שוב, שים לב: בשינה יש השבתת האונה השמאלית, ושולטת האונה הימנית שיותר קל לה להכיל אירועים טראומטיים). עבר ללא הצלחה, ושוב נסיון לוגי "לצאת בכח" מהטראומה - להתעקשלנהל אורח חיים תקין - לבלות עם חברים וכו'.

האם אתה זוכר את כל משך התאונה? האם היה פרק זמן (ולו קצר ביותר) שבו 'התנתקת' ואינך זוכר מה היה שם? (אגב, במידה מסויימת עדיף אם היה כך)

אני זוכר הכל כאילו זה היה ליפני שעה ואין לי שום בעיה לשחזר את זה בראש אני התגברתי והזמן שעבר עשר שנים ממש השכיח לי את חוסר האונים שחוויתי ואני כבר לא ממש בטראומה מהתאונה עובדה שאני נוהג ואין לי בעיה לספר על התאונה או לשחזר את זה בראש זה ממש לא מפריע לי מה שמפריע לי זאת הפרעת החרדה שיש לי שאני לא נושם טוב בגלל הסטרס ובשבוע וחצי האחרונים הרגשת הניתוק הזאת ובילבול בעיניים ממש מפריעות לי ועכשיו גם חברה שלי ניפרדה ממני ולמען האמת אולי בגלל הכדורים אני ממש בסדר עם זה לא ממש איכפת לי כבר אני רק רוצה להרגיש טוב זה מה שהכי חשוב לי כרגע