עברתי תאונת דרכים קשה בתאריך 12/4/11 הייתי בבית חולים ולאחר מכן בבית לוינשטיין בשיקום קרוב לשנה , לאחר השיקום ניסיתי לחזור לחיים הרגילים ואכן הצלחתי! רק שהייתי פחות בנאדם שמח ויותר מרחף וגם פחדן קצת , להיפגע להיפצע וכ\'ו אבל הייתי עובד לומד ומתפקד והכל . לאחר שנתיים התחיל לי כאבי ראש וחשבתי משהו רפואי , עשיתי את כל הבדיקות ואמרו לי שאין לי כלום . לאחר מכן נוספו לכאבי ראש לחץ ומתח מועקות ועצבים עד כדי בכי , לא הבנתי מה יש לי ??! אחד מין הימים קיבלתי התקף חזק שלא יכולתי לנשום והרגשתי שאני הולך למות בלי שום סיבה כל ההזעקות הגוף שלי השתוללו , זה קרה לי לפעמים .. פעם אחת קיבלתי התקף שלא יכולתי לנשום והרגשתי שאני משתגע (היום אני מבין שהסיבה שהרגשתי כמו משוגע זה בגלל נשימות רדודות שגורמות לחוסר חמצן ...) לקחו אותי לבית חולים עשו לי כל מיני בדיקות ואמרו לי שאין לי כלום . החוסר מודעות הזאת גרמה לי להרגיש יותר גרוע והתחלתי לעשות חושבים וכל זה לבסוף לאותו תאונה שעברתי . עדיין לא הלכתי לפסיכולוג או כל עזרה מסוג זה , הפסקתי לעבוד ניתקתי קשר עם מלא אנשים והתחלתי להסתגר בתוך עצמי ... חקרתי לעמוד את כל העניין הפוס טראומה וזה מצחיק!!! אני סובל בגלל משהו שאצלי בתודעה מפחד שאולי יקרה לו משהו רע .. חח מצחיק לא ?! השאלה שלי היא למה אי צריכה של קפאין וניקוטין מפחיתים את כל הפוסט טראומה הזאת כמעט בחצי ?? אני אוהב לשתות קפה לעשן סיגריות ועכשיו במיוחד שאני כולי סגור ובתקופה כזאת שאין לי כלכך הרבה הנאות , שאני צורך ניקוטין וקפאין זה גורם לי לעצבים קשים והתקפי זעם ומועקות חזקות וכאבי ראש אחוריים ... למה ? ועוד שאלה ! למה התסמינים של הפוסט טראומה התחילו לי רק לאחר שנתיים מהתאונה מה זה אומר ? מה זה אומר עליי?