שלום כמוניכמוך.
את מתארת תופעה מוכרת של אכילת יתר, שלרוב נובעת מסיבות רגשיות. נראה שאת גם מבינה שהסיבות הן רגשיות - העצבנות שאת מקשרת לאכילה שלך, והמעגל הסגור - אוכלת כי עצבנית, ועצבנית כי אוכלת.
זוהי אכילה שנובעת מאכילה שלא מתוך תחושות הרעב אלא מצרכים אחרים. של הגוף, של הנפש. הצרכים קיימים, והם "מדברים" אלייך, דורשים את שלהם. ואת, כמו רבים אחרים, מפרשת אותם כצורך באכילה. לפעמים זוהי האסטרטגיה שפיתחת לך, לרוב בצורה לא מודעת, להתמודד עם עומס רגשי גדול, לפעמים זו אסטרטגיה להתמודד עם טראומות מודחקות מהילדות או מנערות מוקדמת. אכילה זו משקפת קושי רב להכיל רגשות לא נעימים, והפתרון של האכילה עובד כמו "שיכוך כאב". הגוף שלנו יודע לעשות בעיקר משהו אחד משמעותי באותו זמן נתון, לכן כשאנחנו אוכלים - אנחנו לא מרגישים. סוג של אלחוש רגשי.
מכאן את מבינה ששום ניתוח לא יפתור את הבעיה. הדרך להתמודד עם האכילה הזו אינה עוברת דרך דיאטות אופנתיות או מכוני כושר (למרות שספורט מרגיע מצויין, בדומה לאכילה, רק עם אפקט בריאותי). הדרך להתמודד עוברת בעבודה פנימית שיש לעשות. רגשית, קוגניטיבית, גופנית. ככל שתצליחי להבין טוב יותר את צרכייך האמיתיים, ככל שתתני להם יותר מקום, כך תזדקקי פחות לאוכל לאלחש את עצמך. ואם אכן מדובר בטראומה מודחקת, אני ממליצה לעשות טיפול מעמיק עם פסיכותרפיסט, עם דיאטנית שעובדת בשיטות NON DIET, ו/או בכל שיטה רוחנית/אנרגתית/טיפולית נוספת.
מוזמנת לקרוא עוד על כך כאן http://adi-way.com/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9F/%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%99/

הי דני. אוכל בכלל לא מומלץ ברגעי מתח - מוזמן לקרוא על כך בתגובה שלי לנאיה. באופן כללי, כאשר מרגישים רעב, כדאי לאכול ארוחות קלות לעיכול - פירות כארוחות ביניים או א.בוקר קלה בקיץ, ירקות טריים ומוקפצים, וכד'. הנטיה לחפש מאכלים עתירי סוכר ושומן אופיינית לתקופות מתח, וכמובן מזיקה ומיותרת כי היא מאיטה את העיכול וגורמת לסוג של התמכרות: אחרי נפילת הסוכר בדם נחפש שוב משהו מתוק וכך חוזר חלילה. אז האיזון זו מילת המפתח.
רק בריאות ושקט!