אני במצבים דומים פונה לטיפול אלטרנטיבי שיעשה את המלאכה...שיאצו או רפלקסולוגיה או כל מה שטרם ניסית ועשוי להפתיע אותך. בברכה, דינה

הי סיוון, קודם כל בואי נרגע.
בואי נכנס לפרופורציות המדוייקות יותר - את אוכלת, לא יורה באנשים ולא פורצת לבנקים. זו אמנם התנהגות שאת רוצה להמעיט בה או להחזיר אותה לשליטה, אבל כרגע המצב הוא כזה שמשהו בך זקוק לאכילה הזאת. זאת העובדה, וכך כנראה תת המודע שלך או הגוף שלך מתמודדים עם המצוקה שאת נמצאת בה.
עכשיו בואי נסי להזכר בפעמים אחרות שאכלת בבולמוסים - מה היה שם? מה גרם לכך? מה גרם לדעתך הפעם למצב הזה? נסי לזהות את הטריגר.
וכעת נמשיך - מה עוזר לך, מהניסיון שלך, להרגיע את ההתקף? לחזור לאכילה יותר שפויה?
או נכון יותר - למה את באמת זקוקה כעת? רוגע? מנוחה? כתף תומכת?
מחכה לתשובותייך לשאלותיי.
בינתיים - ליל מנוחה
עדי

אני מנסה למצוא את הטריגרים ולא ממש מזהה...
אולי בכללי זו הרגשת הבדידות שמלווה אותי לאחרונה, בנוסף לחץ ודיכאון.
ברור לי שאני צריכה תמיכה ואהבה שאין לי יותר מדי.
כשאני בהתקף שום דבר לא עוצר אותי, לאחרונה ההתקפים מתגברים והבולמוסים עצומים ברמות שלא היו בעבר- כמות האוכל פשוט גדלה וגדלה.
לא מצליחה להחזיק יותר מכמה ימים ללא בולמוס.
הדבר היחיד שעזר לי בעבר זו תרופה שבאותה תקופה הצילה אותי- טופמקס.
רשמו לי אותה במיוחד לבולמוסים ולתקופה היא באמת עזרה. היום היא כנראה כבר לא משפיעה וממה שהבנתי אני במינון מקסימלי- 200 מ״ג.
לגבי טיפולים אלטרנטיביים

ניסיתי דיקור סיני
קצת שיאצו
רפלקסולוגיה
הומאופתיה
ונטורופתיה
לא מצאתי שאחד מהטיפולים השפיע עליי.
אני כרגע נמצאת בשנאה עצמית עמוקה עקב העלייה במשקל, חוסר השליטה העצמית,
הבליסה האינסופית,
פשוט מרגישה מגעילה.