מי צריך לבקש ממני סליחה? כל מערכת בריאות הנפש ש\"טיפלה\" בי מגיל 14.. כיום אני בת 21

גרמתם לי לאבד אמון בכל פסיכולוג או פסיכיאטר. אני לא ניגשת לטיפול רק כי אני לא מעוניינת בעוד אכזבות. כי אין לי כוח לעוד אכזבות.

אני יודעת שלא כל המטפלים כמוכם, אבל העניין הוא שהכאב שגרמתם לי כלכך גדול שלא נשאר לי כוח באמת לחפש את היוצאי דופן.

אז בגללכם ובגלל הטיפול הנוראי שנתתם לי, אתם בעצם פגעתם בשם שלכם כ\"מטפלים\". וחבל..



עברתי הרבה טיפולים, אישפוזים ומה לא.

תמיד או כמעט תמיד התייחסו אלי כלחסרת סיכוי, העבירו אותי ממקום למקום כאילו הייתי איזה חבילה שאף אחד לא רוצה בא, מטען.

למה אף אחד לא רצה בי? כי הייתי אובדנית מאוד, כי קפצתי מקומה חמישית, כי הם לא רצו שאני אהיה כתם על חשבונם. כי הם פחדו שאני אתאבד ויתבעו אותם כי הם פחדו נקודה.

אז בגלל הפחד שלכם, עברתי ממקום למקום. בגלל הפחד שלכם גדלתי להרגיש אשמה על הדיכאון שלי. בגלל הפחד שלכם רק רציתי למות יותר כי הרגשתי נטל על כולם.

בגלל הפחד שלכם , כשאני מנסה כל פעם להכנס לטיפול אני צריכה לספר על איך עברתי מאשפוז לאשפוז, איך אף פסיכולוג לא החזיק איתי יותר משנה. אני צריכה להשמע חסרת תקנה כי הפכתם אותי לכזאת.

גרמתם לי לפחדת מהצל של עצמי ואני שונאת אתכם על זה.

הפסיכיאטר באשפוז , שאחרי שחברה שלי לאשפוז התאבדה הוא אמר לאמא שלי \"ציפינו שזה יבוא מהבת שלך\"

הפסיכיאטר באשפוז אחר שלא ידע בכלל לטפל בבולימיה שלי. שבגלל שהו לי בולמוסים שלא שלטתי בהם, ובגללם לקחתי אוכל מהמקרר של המטופלים, הוא צעק עליי כמה אני לא בסדר ושאני צריכה ללכת לאותם מטופלים ולהחזיר להם כסף.

הצוות שיום למחרת לא נתן לי ארוחת ארבע כי טען שאכלתי את האוכל של המטופלים יום לפני.

הצוות שקשר אותי כל הלילה, למרות שאמרו לי והבטיחו לי שזה יהיה רק ל4 שעות

הצוות שקשר אותי והשאיר לי סימנים כחולים.



אז עייפתי מכל הטיפולים. כי נמאס לי לצאת חולת נפש, כשכל מה שאני רוצה זה מישהו שיקשיב לי ולא יעזוב כשנהיה קשה.

הפסקתי לקוות.

אתם, שאמרתם לי לפנות לעזרה כשאני צריכה

גרמתם לי להבין שאף אחד לא באמת רוצה לתת עזרה למוצר פגום

לבלוע הכל ולאכול תחרא שלי לבד.

אני מתמודדת לבד ואני לא צריכה אתכם