מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
מינרבה1

מינרבה1

מנהל קבוצה
06/11/14 8:46
1 תגובות

שאקטי מאי - מומחית לשתיית שתן.



שאקטי מאי התל אביבית רואה בשתן לימונדה של הגוף, משקה המרפא שורת מחלות ונגעי עור. היא שותה מדי יום וגם מורחת אותו על פניה וחופפת בו את שיערה (בדקתי, יש לה ריח של עוללים). בדיוק סבלתי משיעול כשראיינתי אותה, והיתה לה הצעה בשבילי

עילת המפגש בינינו היא אירוע \"יוגה ערבה\" שמתחולל בסופשבוע הזה בין מושב עידן בצפון הערבה לקיבוץ אליפז שבדרומה, לאורך כ–200 ק\"מ. לפני שנים רבות היתה שאקטי ילדה תל אביבית ששמה יפעת. כשמלאו לה 14 החלה לתרגל יוגה עם אנשים מבוגרים ממנה בשנים רבות, בהמשך היתה למורת יוגה. שנים רבות חיה מחוץ לישראל ולפני שנה חזרה לכאן כדי לנהל, בשיתוף עם בן זוגה פפה דאנזה, מרכז יוגה שייחודו בכך שהשיעורים מוצעים חינם וללא הגבלה. אבל אנחנו פה כדי לדבר על שתיית שתן.



יאמר מראש שאת הרתיעה והדעות הקדומות השתדלתי להשאיר מאחורי. אבל כשחציתי את מפתנה של שאקטי, מרכז \"פראנה יוגה\" בתל אביב, היא הציעה לי תה ואני שאלתי למה דווקא. נדמה לי שבעל כורחי נפלט ממני גיחוך, כי אפשר להוציא את הציניות ממני אבל קשה להוציא אותי ממנה. לכן התאמצתי כל כך לחשוב על כל אותן פעמים שבהם הצלחתי לשתות נוזלים שהגעילו אותי.



כוס חלב, שבקרקעיתה טמנו הורי המודאגים קוביית שוקולד, היתה מונחת מולי בילדותי מדי ערב. לעתים, בזכות תחנוניה של אמי והבטחותיו של אבי, שתיתי ממנה ונתקפתי גועל. זה נכון גם לגבי ביצה רכה מנוערת בתוך כוס. גם הפעמים הראשונות בהן טעמתי קפה או מיני משקאות אלכוהוליים לא היו קלות. גם לתרופות שרופאים רשמו לי כדי שאבריא ממיני שפעות ומחלות ילדות היה טעם מעורר בחילה.



זאת ועוד: בעשור האחרון, תוך כדי מסע במעבה רזי הבריאות, טעמתי לא מעט משקאות שעוררו בי גועל ברמות כאלה ואחרות: מיץ עשב חיטה, מיץ קייל, מיץ אלוֹורה, מיץ גרניום, מיץ כרוב. את כל אלה ורבים אחרים קשה להחליק בגרון, ומי שמצליח עושה זאת בדרך כלל עם תועפות שכנוע עצמי או בתוספת מיץ פירות או גם וגם. ועדיין, אי אפשר להקל ראש בסלידה התרבותית שמעוררת שתיית שתן. הרי אף אחד לא שוכח לצופית גרנט, למרות מפעלותיה הרבים, את הרגע ההוא שבו שתתה בפריים־טיים.



בעמדתה של שאקטי מאי לגבי שתיית שתן תומכות הרבה תרבויות עתיקות וגם ניו אייג\'יות, שהשתמשו ומשתמשות בשתן לריפוי. עוברים ברחם שותים את השתן של עצמם. בנוסף מציגה שאקטי בפני אינספור מוצרים מן המדפים של הזרם המרכזי: תכשירי טיפוח וגם תרופות שכולם מכילים אוריאה. כשאני שואלת מה עם מחקרים, היא מצביעה על עצמה ואומרת: \"אני הוכחה מחקרית. שלושים שנה אני שותה שתן ואני מרגישה הרבה יותר טוב מבני גילי (52)\".



בבלוג שלה מרחיבה שאקטי וכותבת שהיא אינה סובלת מאלרגיות או בעיות עיכול, שפצעי הרפס שליוו אותה מילדותה נעלמו, שכשנפצעה קשה בתאונה החלימה במהירות, שגיל הבלות לא זימן לה גלי חום או מצבי רוח, וששיערה — את זה כל אחד יכול לראות — עדיין מלא ומבהיק. היא מלמדת שבעה ימים בשבוע, לפחות שמונה שעות ביום ואף פעם לא עייפה.



רבים שותים ולא מספרים



רצה המקרה ותוך כדי שיחה עם שאקטי אני לא מפסיקה להשתעל. זה היום החמישי שאני מקרקרת כך, גרוני ובית החזה שלי דואבים, לא עזרו שיני שום ומיצי ג\'ינג\'ר למיניהם. בצר לי שאלתי את שאקטי אם שתיית שתן תעזור והיא הבטיחה שכן. קלי קלות. כמה כוסות וגמרנו. כמה בדיוק? שעות יגידו. בשלב הזה סיימתי להתלבט לגבי השתייה עצמה והתחלתי להתלבט לגבי השיתוף של הקוראים. חייבים לרוץ לספר כל דבר? לא בטוח.



וישנה גם שאלת הריח. אלא ששאקטי מבטיחה שהשתן כמעט חסר ריח כשהוא יוצא מהגוף. בדקתי ואני יכולה לאשר. יותר מזה, היא עצמה גם מורחת אותו על פניה וחופפת בו את שיערה. רחרחתי אותה בתשומת לב, מה לא עושים למען השליחות העתונאית, ומצאתי שריחה דומה לזה של עוללים בני יומם. נפלא. שאקטי ממליצה לשתות את השתן לא יאוחר מעשר דקות לאחר ההשתנה. כמה פעמים ביום? היא לא סופרת. כמה שמתחשק לה. טעמו של השתן שלה, היא מעידה, כשל לימונדה מצוינת. בשלב הזה אני מנסה לנחש את טעמו של השתן שלי וגם לנחש האם יהיה לי אומץ לשתף בתגלית מישהו, אפילו קרוב.



מאי. מחקרים? אני הוכחה מחקרית לסגולות השתן כבר 30 שנה

מאי. מחקרים? אני הוכחה מחקרית לסגולות השתן כבר 30 שנה תומר אפלבאום

את השתן ששאקטי לא שותה היא לא זורקת. היא מטפחת באמצעותו את עורה, שיערה ושיניה. על כל שאלותי היא משיבה בסבלנות נינוחה. עם זאת, היא חוזרת ומזכירה שהרבה שאלות עולות תוך כדי השתייה ולכן, לפחות בהתחלה, יש חשיבות רבה להדרכה צמודה. על השאלה אם זה כל כך טוב איך זה שמעטים כל כך שותים, היא עונה:



1. לכולם יש שתן בשפע, לכן אי אפשר להתעשר מזה, לכן לאף גוף מסחרי אין עניין לקדם שתיית שתן. יותר מזה: אם אנשים ישתו שתן הם יפסיקו לקנות רבות מהתרופות (שחלקן, כאמור, כוללות שתן).



2. רבים, גם בישראל, שותים שתן אבל מעטים מוכנים להודות בכך. \"רוב האנשים\", היא אומרת, \"מתנהלים תוך פחד ממה יגידו עליהם ומה יחשבו עליהם. מבחינה זאת אני שונה מאחרים\".



אכן שונה בתכלית. בחפץ לב ובמאור פנים סיפרה לי איך לא מצאה סיבה טובה להביא ילדים לעולם. בגיל 26 שאלה את עצמה בשביל מה, והיתה המומה מיחסם של הסובבים אותה לעצם סימן השאלה שצץ אצלה. \"זאת\", היא מסכמת, \"החלטה מדהימה שקיבלתי\".



השאלה היא כמובן האם אנשים רגילים מסוגלים לאמץ סגנון חיים שכולל שתיית שתן או לפחות מריחה שלו. מריחת שתן על פצעי בגרות נשמעת כמו שיא הגועל? כדאי לשאול מתבגרים לשעבר או בהווה מה הם היו מוכנים לעשות כדי להיאבק במפגע. התשובות שלהם יבהירו שהניסוי בשתן הוא מתון, בוודאי לעומת הנזקים שעלולים להיגרם אצל מיני קוסמטיקאיות שרלטניות ומרפאי אליל.



גם אנשים שמתקרחים הרי מוכנים לעבור עינויי תופת, שכוללים טיפולים כימיים ניסיוניים, אז אולי עדיף לשקול למרוח קצת שתן על הקרחת? או על קמטי העישון מסביב לפה? אם לא יועיל לפחות לא יזיק. ובכל מקרה, ברור ששתן, בניגוד לתכשירים אחרים, הוא זמין וזול, נגיש ואף נייד. בנוסף, הוא חף מבשמים וצבעים, והואא גם לא נוסה על בעלי חיים.



כל מי שסובל מקילוף עור בין האצבעות, מפריחה מכוערת על האף הרי מוכן לנסות כל דבר, ומריחת שתן, יחסית לאפשרויות אחרות, היא בחירה שפויה. אז למה זה כל כך מרתיע? למה זה יותר מרתיע ממשחות חסרות תועלת ואף מזיקות שמכילות חומרים בעייתיים.



תוך כדי התנסות עולות שאלות נוספות, חלקן טכניות, כמו מה עושים אם שוכחים להצטייד בכוס לפני שנכנסים לשירותים? אצל שאקטי אפשר למצוא את התשובות. ומה באשר לשיעול שתקף אותי? תודה על הדאגה. חלף כלעומת שבא, תוך 12 שעות.





תגובות

נראה לי בעיה לשתות את השתן אחרי שהגוף שלנו טרח כל כך קשה להיפטר ממנו...