אם זה לא היה ברור ממה שכתבתי אז לא מאמינה שיכולה להוציא את זה במילים, שמישהו יוכל להבין מהמעט שבזה, אפילו מתסכל אותי התגובות שלכם . ואפרת זה לא אתגר זה סיוט ואני לא ממש בחרתי לחיות כך. אני מנסה לעשות לעצמי טוב בדרכים שונות- אבל זה לא מספיק. אז מגיעה לכתוב כאן (בעצם הגעתי הנה באחד מרגעי הדיכאון האפלים ביותר שהיו לי ועל סף סיפה של התאבדות). אם יש לכם הצעות לטיפול אלטרנטיבי לדיבור אחד על אחד אני אחשוב על זה. כרגע רע לי אבל יודעת שטיפול זה לא משנה חיים אלא עבודה עצמית רבה ומורכבת (במקרה שלי..)

אני מבינה את קושי הביטוי וקטנת האמונה אבל מדובר באנשי מקצוע שאמורים לדעת להתמודד עם דברים כאלה, קרי לשאול את השאלות הנכונות, ללחוץ על "הכפתורים" הנכונים. לגבי אלטרנטיבות נכתב פה באתר הרבה בשבחי מדיטציה (לא ניסיתי לא מכירה לא יודעת). ספורט תמיד מומלץ. מבחינת תוספים וכו אין לי מושג אבל יש פה פורום בנושא ואפשר לשאול את המומחית שם.

סןף יקרה. אני מתחילה קבוצת טיפול בעיקבות המלצת הפסיכולוגית שלי. אצלי הטריגר לדיכאון הוא בעיקר חברתי וחשבנו שמקום שנותן פידבק על התנהגותי בחברה יתרום לי . כמו כן, מרגש אותי לקרוא את מילותיך היות ודברים אלו ממש עוברים לי בראש מאז שאני מכירה את עצמי. שמחה שאת כאן איתנו ! היום היה לי יום טוב אז אני יותר אופטימית אבל אני יודעת שהדיכאון מחכה בסיבוב ושהוא יתקוף ברגע שלא אשים לב. שמחה שיש לי אתכם :)