הסיכונים הטמונים בשימוש בצמחים ותכשירים טבעיים



השימוש בצמחי מרפא וחומרים טבעיים, כגון שום, זוטה לבנה וסטיביה, נעשה לעתים בצורה לא שקולה ואף מזיקה. לצד יתרונותיהם, חלקם עלולים להיות רעילים וליצור אינטראקציות מסוכנות עם תרופות, והם משווקים כ"תוספי תזונה" - כלומר, עם פיקוח מינימלי

אבינעם סמוטריץ' ויונתן גורליק

22.01.2015 15:39

השימוש בצמחי מרפא וחומרים טבעיים כתוספי תזונה או למטרות רפואיות הולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות כחלק מתופעת ה"חזרה לטבע". עם זאת, לעתים הוא נעשה בצורה שאינה שקולה ואף מסוכנת. כיום המידע על צמחי מרפא זמין לכל דורש וניתן לכאורה להתאים "תרופה טבעית" לכל בעיה, מבלי להזדקק למרשם.



צמחים מייצרים בעצמם חומרים פעילים נגד מזיקים ומחלות ולעתים המנגנונים הצמחיים מפותחים אפילו יותר מאלו של תעשיית התרופות. זאת מכיוון שהם חשופים לאותם חיידקים ווירוסים כמו האדם (ואף יותר) ומכיוון שהם צריכים להתמודד עם יצורים חיים שמעוניינים לאכול אותם, החל באדם ובעלי חיים ועד חרקים ופטריות. כדי לשרוד סיגלו לעצמם הצמחים מנגנונים מטבוליים שמייצרים חומרים (מטבוליטים משניים) שכל עניינם הגנה – כגון חומרים אנטי חיידקיים, אנטי ויראליים ואנטי דלקתיים, חומרים רעילים ומכווצי חלבונים. היתרון הגדול של החומרים הצמחיים על פני רוב התרופות הקונבנציונליות הוא עיקרון הפעולה שלהם - ספקטרום רחב של מנגנונים ומגוון רחב של חומרים במינון נמוך. כך המזיק נתקף מכמה כיוונים והסיכוי שלו לפתח עמידות לחומר נמוך במיוחד. זאת בניגוד לאנטיביוטיקה למשל, שתוקפת את החיידק במנגנון מסוים, ולחיידק קל יותר לפתח עמידות.



האדם למד במשך ההיסטוריה להפיק חומרים צמחיים לתועלתו. על כן, גם מקורן של תרופות מרשם רבות הוא בצמחים, כגון: אספירין ומורפיום. ואולם, יש לזכור כי בצד היכולות הרפואיות הגבוהות שיש לחומרים צמחיים, חלק גדול מהם נועד כאמור להרחיק ולעתים אף להדביר מזיקים פוטנציאליים מהצמח ולכן הם עלולים להיות רעילים ליצורים חיים. רק ב-100 השנים האחרונות נכנסו רגולציה ופיקוח לתחום המזון והתרופות. בהיסטוריה הקצרה של הרגולציה הרפואית ידוע על כמה מקרים של שימוש בצמחים המקובלים ברפואה עממית מסורתית שנגמרו בנזקים בריאותיים חמורים למשתמשים. צמח אפדרה (Ephedra sinica) למשל, אשר ממריץ את מחזור הדם ומעורר. צמח זה נמצא בשימוש אלפי שנים במזרח הרחוק והגיע גם לישראל בתכשירי הרזיה הנקראים "שרביטן" (כשם הצמח בעברית), שנאסרו למכירה על ידי ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) ב-2004. לפני כמה שנים דווחו כמה מקרים שבהם אנשים השתמשו בו באופן לא מבוקר וסבלו מעלייה מסוכנת בלחץ הדם, מהתקפי לב, שבץ מוחי ומוות. על כן כיום החומרים הפעילים בו מסונתזים באופן כימי ומשמשים כתרופות מאושרות ומומלץ לשים לב לא לקנות את הצמח בדרך שאינה מפוקחת.





עוד כתבות בנושא

תוספי התזונה הפיראטיים שמסכנים את בריאותכם 30.11.2014 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד

לוקחים כמה תרופות במקביל? אתם בסיכון מוגבר לתחלואה 26.06.2014 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד

צריכה לא שקולה של תוספי תזונה מזיקה לבריאות 04.11.2012

האם צמח הסטיביה יהיה הממתיק של העתיד 22.01.2014 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד

אירועים כגון אלו דחפו את הרשויות הרגולטוריות ברחבי העולם להיכנס בעובי הקורה בתחום צמחי המרפא ולהגדיר עבורם תחומי אישור מיוחדים. בתחילת שנות ה-2000 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הגדרות עבור "תרופה בוטנית", המפרטות את הדרישות מחומר ממקור צמחי שמצהיר על פעילות רפואית כלשהי. תרופה בוטנית אמנם מקבלת הקלות מסוימות מבחינת הוכחת יעילות ובטיחות בדרכה להיות מוצר מדף (למשל, שלב ניסויים קליניים קצר יותר), אך הפיקוח עליה הדוק בדומה לתרופה קונבנציונלית. עם זאת, בפועל, כיום רוב התכשירים מצמחי מרפא אינם נחשבים לתרופה בוטנית ומשווקים כ"תוספי תזונה". כלומר, הפיקוח עליהם הוא מינימלי, אין חובה להוכיח שהם בטוחים לשימוש ואסור לכתוב עליהם שיש להם פעילות רפואית כלשהי.



אנשים רבים לא חשים צורך לעדכן את הרופא על חומר טבעי שהם נוטלים לפני שהוא רושם להם תרופה כלשהי, מתוך מחשבה כי למידע כזה אין רלוונטיות. אך חשוב לדעת כי אחת הבעיות בשימוש בצמחי מרפא היא שלעתים לחומרים הפעילים שבהם עלולה להיות אינטראקציה מסוכנת עם תרופות. לדוגמה, צריכה מרובה של שום או מיצויים של חומרים פעילים משום, בדרך כלל כטיפול בדלקות ולהורדת כולסטרול, יחד עם נוגדי קרישה (תרופות שמטרתן למנוע היווצרות קרישי דם ולפרקם), כמו אספירין למשל. בשום (וכך גם באומגה 3) יש חומרים שהם עצמם נוגדי קרישה – לכן אם נוטלים אותם עם תרופות נוגדות קרישה עלול להיווצר מינון יתר שיגרום לדימומים חיצוניים בלתי נשלטים או דימומים פנימיים מסכני חיים. דוגמה נוספת היא אכינצאה, צמח נוסף הנמצא בשימוש נרחב בישראל. אכינצאה, כמו כל הצמחים אשר מעוררים ומחזקים את מערכת החיסון, עלולה ליצור נזק בריאותי כשהיא נלקחת עם תרופות למחלות אוטואימוניות כגון אלרגיה ואסתמה. במחלות אלה מערכת החיסון תוקפת את הגוף, ואם מחזקים אותה מחזקים גם את המתקפה, והתרופות לאותן מחלות יועילו פחות. כך קורה עם סטרואידים למשל - אשר בעת מחלה אוטואימונית ניטלים כדי להחליש את מערכת החיסון - כאשר נוטלים אותם עם צמחים שמחזקים את מערכת החיסון פעילותם נפגעת.



גם צמחי מרפא נגד דיכאון, כגון הצמח הפופולרי פרע מחורר (Hypericum perforatum), שנלקחים בשילוב תרופות קונבנציונליות נגד דיכאון עלולים לגרום לנזקים בריאותיים. הן בפרע המחורר והן בתרופות נוגדות דיכאון קיימים חומרים שמעכבים פירוק של מוליכים עצביים כגון סרוטונין שאחראים על מצב הרוח (MAO - מעכבי מונואמין אוקסידאז). על כן, ברגע שהם נלקחים במקביל – עלול להיווצר מינון יתר של החומרים הללו. פרע מחורר גם מעכב או מזרז את המטבוליזם של CYP450 – אנזימי פירוק של תרופות – ואז הוא גורם לעלייה או ירידה של ריכוז התרופה בדם. לדוגמה, אם הוא נלקח במקביל לגלולות למניעת היריון הוא מזרז את פירוק החומר הפעיל שלהן בדם ואז יעילותן פוחתת.