רחל טלדיר - מלכת הסודות



מלכת הסודות: הכירו את הקוסמת של חומרי הניקוי האלטרנטיביים

אבקת סודה לשתייה אמנם עובדת לאט יותר מחומרי הניקוי שמציפים אותנו בפרסומות, אבל בניגוד לרובם - היא אינה מזיקה לבריאות ולא לסביבה. לקראת פסח: כך נגמלתי (כמעט) מאקונומיקה והפכתי לסודיומטית



לכבוד פסח נגדשים אמצעי התקשורת בעצות לטיפוח הבית, והפעם אתאר בקצרה איך הסתגלתי לחיים בלי מוצרי ניקוי. ייאמר מראש: נקודת הפתיחה שלי היתה קלה יחסית מפני שמעולם לא נחשבתי, לא בעיני עצמי ולא בעיני סביבתי, לאושיית נקיון. אף פעם לא התייאשתי בגלל אבק ולא התעצבנתי מבלגן או ממשטחים דביקים. ועדיין, במהלך הגמילה מחומרי ניקוי נוכחתי עד כמה לא פשוטים ייסורי הפרידה מן התכשירים, רעילים ככל שיהיו, שמסמלים בתרבות שלנו לא רק זוך ובוהק אלא גם אחריות וקיום ראוי.



נתחיל מהסוף: לא הצלחתי להיפרד לגמרי. אני עדיין משתמשת לעתים רחוקות באקונומיקה, אבל מוהלת אותה במים ביחס של 1:20 לטובת המים.





עוד כתבות בנושא

זיהום חמור בירקון עקב זרימת חומרי ניקוי 10.11.2008

דברים שעשיתי עם גרגירי חומוס 13.02.2015 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד

מאליה עולה השאלה, איך בכל זאת מנקים? הנה הפיתרון שלי: אבקת סודה לשתייה. גם חומץ ומיץ לימון יעילים, אבל סודה לשתייה היא הקוסמת הראשית. היא נמכרת בכל מרכול, בעיקר למטרות אפייה. אבל אפשר לנקות באמצעותה כיורים, אסלות, מברשות, מטליות מטבח ובעצם כל דבר שזוהרו הועם. יש בעיה אחת עם השקיקים האלה: הם קטנטנים. אבל ניתן להשיג אבקת סודה לשתייה גם באריזות של קילו.



עוד בעיה מתעוררת כאשר מנסים לשכנע עובד בשכר להשתמש בסודה במקום בתכשירים הרגילים. זה מתקבל כשיא הקמצנות ובשום אופן לא כפעולה שנועדה להגן על בריאותו של מי שמנקה. שלא לדבר על כך שהמנקה בטוח שמעסיקו מטורלל לגמרי.



כמה משפטים על אקונומיקה: זהו השם המסחרי בישראל של מלבין המכיל ריכוז נמוך של נתרן תת־כלורי. ניחוח של אקונומיקה מזוהה אוטומטית עם ניקיון ביתי, לובנה הוא הלבן בה"א הידיעה. כולנו שרויים אתה במערכת יחסים בעייתית, ורבים, גם מבין הירוקים למשעי, שומרים עמוק בירכתי איזה ארון בקבוק אחד לשעת צרה. בקיצור: על אף הבעייתיות הידועה של החומר הזה, גם לבריאות האדם וגם לתשתיות, יש לו דימוי של מוצר שאי אפשר בלעדיו.



האקונומיקה היא דוגמה אופיינית לרעל במוצרי ניקוי שגרתיים. מהילה שלה בחומצה גורמת לתגובה שבה משתחרר כלור, המזיק מאוד למערכת הנשימה ולעור. מהילת אקונומיקה באמוניה מייצרת כלוראמינים — תרכובות רעילות הפוגעות בעיניים ובמערכת הנשימה. כל המידע הזה אינו חסוי ומי שטורח או מעז לשאול, יודע. נזקי האקונומיקה ושאר חומרי הניקוי אינם מסתכמים בנזק גופני שנראה בטווח הקצר. רוב הנזקים הם לטווח הארוך, הם מצטברים ופוגעים במערכת החיסונית ובאיברים נוספים. והם גם מזהמים תשתיות בסביבה.



שימוש בחומרי ניקוי חריפים גורם למשתמשים להתרגל לאפקט ניקיון מהיר וכמעט ניסי ובמשך הזמן נוצרת תלות: מי שרגיל לתכשירים החזקים האלה מתקשה להסתפק בחומרים פחות פעילים, שבטווח הקצר דורשים הרבה יותר עבודה והתוצאות שהם משיגים פחות מעוררות התפעלות. ולכלוך בתרבות שלנו, כידוע, הוא לא רק תיאור פיזי אלא מזוהה גם עם מצב כלכלי, ואף מוסרי ונפשי. אז מנקים ומנקים.



בין אס"ל לאסלה



ובחזרה לפרידה שלי מחומרי ניקוי. היתרונות הגדולים של אבקת סודה לשתייה (אס"ל) הם שהיא מזהמת את הסביבה — אם בכלל — הרבה פחות ממוצרי ניקוי רגילים ושאפשר לנשום לידה ללא חשש. והיא גם לא מזיקה לצמחים.



כדי להיווכח ביעילותה של אס"ל אני מציעה ניסוי קטן: לוקחים סיר מלוכלך מאוד, ממלאים בו מים ומוסיפים כפית אס"ל. מרתיחים. אחרי שהמים יתקררו תראו שהסיר מתנקה בקלות. הרבה יותר בקלות מאשר אחרי מפגש עם חומרי ניקוי מזיקים ויקרים.



בשלב זה, אחרי שכבר ברור שאני סודיומטית, אציע רשימה מקוצרת שתייתר עבורכם את רוב ככל תכשירי הניקוי:



1. מכינים משחה מאס"ל ומים ביחס של 1:1 ובאמצעות ספוגית מנקים אמבטיות, כיורים, חרסינות, תנורי אפייה, משטחי נירוסטה. היעילות גוברת כאשר מתאפקים בין שלב מריחת המשחה לשלב הניגוב. עם התנורים, למשל, מומלץ לחכות לילה.



2. ממלאים כיור במים חמים ובחצי כוס אס"ל. מכניסים לתוכו את הכלים המלוכלכים. אחרי שהמים מתקררים מרוקנים את הכיור. בשלב הזה הלכלוך יורד בקלות. האפקט פלאי בספלים שהוכתמו בקפה או בתה.



3. ממלאים קערה גדולה במים חמים ואס"ל ביחס של 1:4 לטובת המים. משרים בתוכה מיני ספוגים ומטליות. אחרי שהמים מתקררים סוחטים ונוכחים שגם הדביקות וגם הצחנה נעלמו כלא היו.



4. מכינים תערובת של אס"ל ומים ומנקים באמצעותה כלי כסף. עוד שיטה: משרים כלי כסף בקערה מכוסה נייר כסף, ממלאים במים חמים ומעט אס"ל ומשרים בהם את כלי הכסף.



5. מוסיפים חצי כוס אס"ל לדלי מים ושוטפים את הרצפה.



6. באמצעות המשחה מסעיף 1, ומטלית, מנקים רהיטים וקירות.



אודטה היתה ממשיכה ומגיעה למאה סעיפים לפחות. אבל אודטה יש רק אחת. העיקרון ברור ויעיל מאוד גם עם וילונות אמבטיה, כביסה, מדיח כלים, פחי זבל, שטיחים ונעליים. לא הכל ניסיתי בעצמי אבל רבים וטובים מנקים באמצעות אס"ל גם פירות וירקות, מצחצחים שיניים, מקרצפים את גופם וגם את עור הפנים. משתמשים בה במקום דיאודורנטים. ההתפעלות שלהם שמה אותי במקום קטן מאוד: סודיומטית מתונה. זה הכל.



וכמה תובנות לסיום. ראשית, מפתיע לגלות שאפילו פרידה מחומרי ניקוי רגילים ומעבר לאס"ל כרוכים בייסורי גמילה. קשה להיגמל למשל מהמחשבה ששתלו בנו הפרסומות, כי תכשירי הניקוי פלאיים שהם מוכרים יהפכו את כל מה שמלוכלך בביתנו ובגופנו לא רק לנקי אלא גם לאהוב ומצליח וגאון.



הוויתור השני הוא על הרגלי הרכישה ומסעי הקניות. לכולנו יש שפע מדפים שנועדו להכיל את שפע המוצרים הריחניים שמבטיחים ניקוי מהיר, וכדי למלא אותם אנחנו יוצאים לעתים מזומנות למסעי הצטיידות, מגלים מוצרים חדשים, מתלבטים, בוחרים. מי שמסתפק בסודה לשתייה צריך למצוא משהו אחר לעשות בזמן הזה ומשהו אחר לשים בארונות שהתרוקנו.



הוויתור השלישי, כנראה הקשה מכולם, הוא על הרעיון ששיטת הזבנג־וגמרנו בניקיון תתחלף בתהליך ארוך והדרגתי. מיטיבים להמחיש זאת תכשירים לניקוי הפה, שלרוב מבטיחים נסים ונפלאות מצד אחד, מצד שני מתייחסים לפה שלנו כאל אסלה, ומצד שלישי מזהירים ומגבילים את השימוש אצל ילדים. סודה לשתייה עושה את המלאכה לאט ובשקט.

פייסבוק טוויטר