לצערי בדיכאון אין הנאה...אבל....בכדי להצחיק את עצמי..אני צופה בסידרה נורא מצחיקה של שלום אסייג..."שנות ה 80 ".לצערי קשה לי להתרכז כרגע בסרטים.בסדרות איכותיות
.אפילו לקרוא משהו קצת ארוך זה קשה......מחכה כבר שאוכל להנות כמו בעבר..מהדברים הכי קטנים ...חברים יקרים שלי...מאחלת לכולנו לצאת מהחושך אל האור.בע"ה.לא משנה מי אתם..רק אתם יודעים ומבינים את הבור הנוראי הזה.....שיהיה לכולנו ערב טוב

הי רינה, את עושה נכון שאת בכל זאת מחפשת את רגע הצחוק והחסד הקטנים. ברור שקשה אבל יש וזה חשוב מאד! לגבי הסדרה הספציפית היא חמודה במיוחד! מזכירה שהערב יש גם "ארץ נהדרת".

היי!
יש לי רגישות יתר שבשילוב עם ילדות קשה גרמה לדיסתימיה (כמו "דאון" קבוע עם התקפי דיכאון) ואני על ציפרלקס (אסטו) בגלל זה.
כרגע אני בתקופה קצת קשה רגשית ולכן מדי פעם חווה דיכאון קל. אתמול למשל כשהתחשק לי לבכות ללא סיבה (אחד מהסימפטומים של דיכאון) הכרחתי את עצמי ללכת להתקלח בזמן שבעלי טיפל בילד. התקלחתי ולאחר מכן מרחתי קרם גוף וקרם פנים וגם קרם רגליים. לא תמיד אני נמרחת בקרמים, אבל חשבתי שבעקבות הדיכאון אם אטפל בעצמי קצת זה יעודד אותי. וזה עזר קצת.
בדר"כ אני מורחת קרם גוף כדי להתפנק או כשהעור כבר ממש יבש והיה לי מוזר דווקא לטפל בעצמי כשאני בתחושה לא נעימה. אמנם זה לא הפך אותי לשמחה במיוחד אבל זה ניטרל את הרצון לבכות ונתן לי קצת פוש להמשך הערב.

היי אפרת, אני בסדר. עדיין בשיחות ומעקבים. נראה לי שהאסטו 10 גרם לי לעלות במשקל (ודי הרבה) אז בינואר אדבר עם הפסיכיאטרית על החלפת תרופה. מה אתך?