כן. למרות שעדיין ההתמודדות קשה, יכלתי לדעת שאם יש לזה שם אז אולי יש עוד כמה כמוני. ואז כבר קניתי את הספר שגרם לי לבכות מהזדהות עם הכתוב.
מסתבר שאני לא סתם דפוקה, אלא יש לזה סיבה.
קשה לחיות ככה בעולם שכלי כ"כ, אני חיה מהבטן. הרגשות זה מה שמפעיל אותי. מנסה גם לשלב את ההגיון אבל הוא בד"כ בעדיפות שנייה או במקביל.

מזדהה איתך, פז. הספר הזה הוא ממש אוצר. גם המחברת שלו, ד"ר ארון, היא אישה רגישה. כנראה שרק אנשים רגישים מאוד מסוגלים להבין אנשים כמוהם. מה שמשאיר הרבה פעמים את התחושה שכתבת - שמשהו אצלנו, הרגישים, 'לא בסדר'. רופאים, מטפלים, וכולי - אם הם לא מודעים לעובדה שרגישות קיימת, זה יכול להיות מאוד מתסכל. אני מניחה שהרבה אנשים רגישים חווים את זה. רגישות היא לא בעיה אבל למרבה הצער הופכים אותה בחברה לבעיה כי לא מקבלים אותה. והנאשים הרגישים נשארים בלי מענה במקרה הטוב, ועם מענה לא מתאים במקרה הפחות טוב - כדורים מיותרים, בדיקות מיותרות.

נשמע מורכב מאד.. את צודקת, הרגישות בהחלט מעצימה הכל, ובלי מודעות וכלים זה עוד יותר קשה. שולחת תמיכה וחיבוקים :)
אני ממש מסכימה איתך, תקשורת כנה ומשתפת ולשאוף להבנה ולהכלה זה מאוד עוזר באופן כללי, ובפרט לאנשים רגישים - כי לא כל האנשים מרגישים גם בשביל אנשים אחרים. לפני שידעתי שקיים בכלל מושג של אנשים רגישים חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר שאני נפגעת כל כך בקלות מכל דבר וכל אחד. אני מניחה שמוכר לך העניין של לספוג רגשות של אנשים אחרים?

למי שמתחברת למישנתי ,,אשמח לשוחח להכיר על רגש ונפש ,,"איש אחד ומשאת נפשי הגדולה היא, לפגוש נשמה תאומה שכמוני - נמצא בחיפוש מתמיד, זקוק להיות מחוץ לארבע קירות, במרחב טבעי, פתוח ונושם - לחוות את הטבע באופן בלתי אמצעי: לחוש, להתבונן להקשיב, להרהר, לנשום בשקט ולהתפעם מהיופי מבלי למהר לשום מקום לחוש ולנשום את ריח הפריחות, האדמה והחורש אחרי הגשם, את אוויר הים המזכך' נשמה שיש בה שילוב של: עדינות ועצמה, עומק ומורכבות, רוגע וסערות נפש, חמלה ואמפתיה, אותנטיות ואמת פנימית, סקרנות וחקרנות, וכמיהה לטוהר ולחיבור מלב אל לב 0525410790