מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
sapir1

sapir1

מנהל קבוצה
27/12/15 21:46
9 תגובות

הי.

אני חדשה כאן.

באתי לכאן בעקבות שאני לא מסוגלת יותר עם הרגישות יתר שלי...

הייתי מעוניינת לשמוע ממכם, כשמישהו פוגע בכם, איך אתם מתמודדים עם העלבון???

כשאני נפגעת, כל הגוף כואב לי, ואין לי פתרונות איך להתמודד...

הלוואי והיה כדור להפסיק את הרגישות.


תגובות

אפרת_זיו
19/07/15 14:12

האם ניסית כבר משהו? למשל ייעוץ? האם תמיד נפגעת ונעלבת בקלות?

sapir1
מנהל קבוצה
19/07/15 14:49

הי אפרת. תודה על התגובה. מאז ולתמיד נפגעתי בקלות. אבל ככל שאני מתבגרת זה מתסכל יותר ויותר. אני כבר 15 שנה מנסה לעשות שינוי. הצלחתי לעשת שיני בהרבה תחומים כמ הדיכאון והחרדה, אבל הנושא ספציפי הזה אני פשוט לא מצליחה...זה כל כך מתסכל שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

gg1
19/07/15 17:26

היי ספיר, לדעתי את לא צריכה לשנות דבר. אולי יש דרכים להגביר את החוסן הפנימי וללמוד ליצור הפרדה מסויימת בכדי להרגיש פחות פגיעים, אבל זו את, זה חלק מהותי ממך. אני מכירה את זה מעצמי, גם אני נפגעת מאוד בקלות.

gg1
19/07/15 17:28

וברוכה הבאה :)

אפרת_זיו
19/07/15 18:16

ספיר אני מבינה אותך מאד, גם אני מהנעלבים בקלות, הכל עובר דרכי, הכל נכנס ללב. אפילו דברים שלא קשורים אלי ישירות. וקשה לשאת את עול עוולות העולם על הכתפיים. יש לך דוגמא קונקרטית מהעת האחרונה במקרה? אולי ננסה להתייחס למשהו ספציפי

sapir1
מנהל קבוצה
19/07/15 20:33

החולשה שלי מול אנשים ובבית בכלל, מעביר אותי על דעתי, אחת מהדברים הכי קשים עלי זה confrontations. אני לא יודעת איך להתמדד עם זה. אני נאבדת לגמרי כשזה קורה. אבל הכי קשה זה אחותי הקטנה, וזה מה שקרה אתמול, היא מצליחה להכניס אותי למיטה חולה לגמרי בלי אפשרות לזוז, פשוטו כמשמעו אני לא מסוגלת לתפקד כשזה מגיע עליה, התסכול איתה, זה בעיקר בגלל שהיא קטנה ממני ב-5 שנים, ואני כועסת על עצמי שאני נפגעת מי מישהי שקטנה ממני, זה פשוט מחרפן.
הייתי מעוניינת לשמוע ממכם איך אתם מתמודדים עם עלבון? איך אתם מגיבים? אולי יש למישהו איזה רעיון בשבילי?
תודה מראש על ההתייחסות וסליחה על העברית, אני לא ישראלית במקור.

ארנבת-1
מנהל קבוצה
אדם רגיש מאוד וחוצמיזה......יש לי פיברומיאלגיה..... עד כה מוכחשת...וכעת מרוב כאבים...כבר לא...
29/09/15 11:46

אכן ספיר אני כעת מנסה מאוד מאוד לסלוח לעצמי על ההתנהגות שלי מול השכנים שלי.
אתמול בפעם השניה שהנושא נפתח הם גזזו לי מהשיחים שלי.
ואני לתומי חשבתי שהנושא כבר סגור וזה לאחר שלא ויתרתי לעצמי והעזתי להתעמת איתם.
הודיתי לאלוהים שראה כמה התייסרתי עד שעשיתי זאת ויצאתי באומץ להגן על גבולותיי.
אתמול זה חזר,ואני כל כך התאכזבתי........מ.....עצמי.
ומאז מנסה בכל הכוח שלי לסלוח לעצמי,לראות את הנקודות של האומץ שבכל זאת היו במקרה הזה.
קשה לי מאוד במיוחד לאחר ש"פיטרתי" את הפסיכולוגית.
רק רוצה להגיד לך ולכולם שמה שאני מעזה לעשות היום זה הרבה יותר ממה שהעזתי אי פעם.זה החלק המעודד בסיפור.
אני חושבת שבעיקר עזר לי להיות משתתפת בחוג תיאטרון-זה העלה לי הביטחון.

ארנבת1

אקסקליבר
27/12/15 21:46

היי ספיר! כשאני נעלב אני מרגיש כאילו כל עולמי חרב עלי ואין מי שיעזוראני יכול לסחוב את תחושת העלבון חיים שלמים!!! וכל פעם שהעלבון צף בתודעה הוא צורב מחדש. זה כנראה תוצאה של היותך רגישה במיוחד אבל יש עוד כמוך. הרבה אומרים, מה אתה לוקח ללב מאיזה נהג מונית או רוכל בשוק שזרק לי מילה ונפגעתי עד עמקי נשמתי, תפתח עור של פיל, אבל מה שלא אעשה אני לא מצליח. ביהדות אומרים שמי שמוחל על עלבונו ושותק מקבל שכר גדול מאוד...עד כמה שזה יכול לתרום לתחושה טובה ומנחמת בשבילך...

אפרת_זיו
19/07/15 21:53

אין משמעות בעיני לגיל הפוגע כמו שאין משמעות אם זה גבר או אשה, יחיד או רבים, מישהו שאני מכירה או איש זר. אני יכולה להיפגע עד עמקי נשמתי ממישהו שצועק עלי בכביש שלא לצורך ולגלגל בראשי את השיחה ולכעוס שלא הייתי אסרטיבית יותר. אבל משתדלת ללמוד מכל מקרה. לגבי תגובה - לא תמיד אני מגיבה ובכל מקרה משתדלת לא להגיבמייד כי אני יודעת שעדיף לנשום - לחשוב - לסנן ולשקול. גם תמיד מעדיפה לכתוב ולא להתעמת בעפ.