אני נשואה למישהו שגם הוא רגיש. אמנם לא כמוני אך חוויות החיים הפכו אותו לכזה. ואנחנ ומסתדרים מצויין, אני מרגישה בנוח איתו ויש לנו גם תחומי עניין דומים. כך שאין לי בעיה לבקש ממנו להתייחס אלי בדרך מסויימת שמתאימה לי. התקשורת ביננו פתוחה וקשובה ואנחנ ו מדברים על הכל. בדומה לי הוא גם אוהב מגע (רק שאצלי זה צורך) לפעמים יש "תקלים" כמו כשהוא לחוץ בעבודה אז יש פחות מגע וזה מפריע לי אבל אני מתחשבת בו, מדברת איתו ומחכה שזה יעבור. מי שאוהב אותך, יאהב אותך כמו שאתה ויקבל אותך כמו שאתה גם אם אתה רגיש. בהצלחה!

קשר בין שני אנשים רגישים יכול להיות מיוחד יותר, יש יותר הבנה והכלה, לא צריך 'להתנצל' כשפורצים פתאום בבכי או שיש סערת רגשות, אלא בוכים ביחד, יש יותר חיבור פנימי עמוק שלא צריך לפרש אותו במילים. עם זאת מאחר ושני בני הזוג בעלי צרכים רגשיים גבוהים, זה לא מתאים לכולם, העוצמות גבוהות יותר בכל הרבדים של קשר כזה - חיבור רגשי עמוק כמו גם כאב ופחד גדולים שיוצאים החוצה, זה לא פשוט. מסכימה עם פז, מי שאוהב אותך כמו שאתה יאהב את הכל, גם את הרגישות.