שלום לכולם,
בעיני המתבונן אני נחשבת בחורה רזה ( לא מידי) בחורה בלי בעיות סביב האוכל.. אני לא יודעת בדיוק מתי זה התחיל אבל כרגע זו תקופה מאוד קשה. למה שאני אוכלת ארוחה טובה אני מחפשת עוד מה לאכול? למה אני לא מרגישה שובע? ולמה אני לא מרגישה רעב? אולי רק אחרי שלא אכלתי חצי יום כלום.. למה שאני חוזרת ממסעדה שאכלתי טוב ומכל טוב אני מחפשת מה עוד לאכול בעוד שבן זוגי מפוצץ ולא חושב על אוכל בכלל? למה אני נופלת לבולמוסים מטורפים ואז לא אוכלת יומיים? זה אכילה רגישת? הפרעת אכילה? אכלנית כפייתית? מה אני עושה אני לא מסוגלת לתפקד מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני נרדמת האוכל הוא מרכז חיי. מתכננת כל הזמן מה יהיה ומה אני יעשה והכל סביב האוכל. איך יכול להיות שהוא שולט בצורה כזו? אני רוצה עזרה רק לא יודעת למי לפנות.
אני גרה באילת.. אני לא יודעת מה יש פה שיכול לעזור לי.. וקודם לזה הלוואי וידעתי מה הבעיה שלי..
על סף ייאוש..
תודה על ההתייחסות
אוראל-נבון
היי מה שלומך?נשמע כמו אכילה רגשית.תוכלי לקרוא קצת מידע על אכילה רגשית ואם את מרגישה שמה שמתואר רלוונטי לגבייך, אז זו כנראה הבעיה.קישור -מידע על אכילה רגשית: בהצלחה! http://www.orelnavon.com/ARTICLE1.asp