מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
23/04/16 21:36
2 תגובות

שקט מאד מאד...

אני יכולה רק לומר לך, chendi, תגידי תודה שאין לך עוד צרות. זה לא מובן מאליו.

בעלי עם סרטן מעי גס, בפעם השנייה אחרי 12 שנה (והפעם זה הרבה יותר קשה) ויש לנו גם ילד אוטיסט ... ועוד 4 ילדים חוץ ממנו.

זה בלתי נתפש.

אני רק בת 46 ומרגישה כמו בת 100.

רוב הזמן אני מרגישה כמו בסרט,

שזו לא אני...

כמו להיות בסוג של מחנה ריכוז...

מצטערת...

זה קשה מאד. במשך היום אסור לי לבכות...


תגובות

מינרבה1
21/04/16 8:18

לבי איתך
מאחלת בריאות

ד--ר-טל
23/04/16 21:36

היי אורית
ממש ממש מעציב לקרוא את זה.. גרמת לי לבכות..
ואני דווקא חושבת שכן, מותר לך לבכות, כמה שצריך
מה מצב בעלך?
את צריכה להבין שהיום אנחנו בעידן אחר עם הטיפולים בסרטן, זה לא מה שאת מכירה לפני 12 שנה.
הטיפולים הביולוגים אינם פוגעים באיכות החיים כמו הטיפולים הכימיים שאת מכירה מאז.
למרות ששקטן כאן, נשמח לשמוע עדכונים ממך
ספרי איך אתם מתמודדים