מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
01/10/16 20:51
3 תגובות

שלום לכולם,

לפני כמה ימים ציינו יום הולדת שנה לחיים החדשים שלנו בצל הסרטן.

בעלי (בן 44) אובחן עם סרטן מעי גס גרורתי. אני מרגישה פשוט לבד.

מרגישה מאד מאוכזבת מחברים ובני משפחה שלכאורה תומכים - שואלים פעם ב... מה נשמע ומציעים עזרה תיאורטית או מה שאני הכי אוהבת - אומרים לי שחושבים עלינו ושבעלי נראה מצוין. (אולי כדאי שיראו את הפט סיטי שלו...). בודדים התעלו ואכן עוזרים ותומכים ואני משערת שצריך להודות על זה אבל יש ימים (בעיקר בחופשים של הילדים) שהלבד יותר בולט.

הלבד הוא שלנו כזוג אבל גם המון שלי כבת הזוג שאמורה ללהטט בין טיפול בבירוקרטיות ובהליכים מול רופאים, עבודה, עניני הבית והילדים - בי"ס, חוגים, תמיכה רגשית וכו"ו..

מרגישה שאין לי מקום / לגיטימציה להתפרק ולהוציא את הכעס/החרדה והעצב שלי על איך שהחיים שלי ושלנו נראים ויראו.



אמנם די מנומנם פה אבל מקריאה של הודעות בחודשים האחרונים ראיתי שיש כאן מי שהתמודדותם דומה לשלי אז מקווה בכל זאת שאולי הקבוצה תהפוך למקור תמיכה ושיתוף.


תגובות

אפרת_זיו
10/07/16 11:15

שבוע טוב
אם טרם עשית כן אני ממליצה גם להצטרף לקהילת סרטן המעי פה באתר ולכתוב גם שם http://www.camoni.co.il/communities-%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F%20%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%99%20%D7%94%D7%92%D7%A1

שורדת-בקושי
01/10/16 20:51

:( אני מפחדת להדביק ביאוש. :(

טנגו
12/04/21 7:17

בוקר טוב לך,אני כבר 4 שנים "סוחב"סרטן מעי גס גרורתי,אשמח להיות לכם לעזר בשאלות ותמיכה לבעלך,אל יאוש