הייתי מאושפזת בתל השומר ובשניידר במשך שלוש שנים על אנורקסיה (במחלקות הסגורות) והשתחררתי לפני כמעט שנה. במשך כל הזמן הזה לא הייתי אוכלת כלום. לא אוכל של הבית לא מסעדות לא אוכל עם שמן ממש שום דבר. ולאחר שירדתי קצת במשקל החלטתי לעשות יום של ״ארוחה מותרת״ שבאותו יום אני יכולה לאכול ארוחה איזו שאני רוצה במסעדה או בבית. עם הפעמים זה יצא משליטה והייתי אוכלת בארוחה הזאת כמות מאוד גדולה כמו סיר (קטן אבל עדיין..) של אורז מתוק ועוד סיר קטן של קוסקוס עם סלטים או במסעדה מנת נודלס ארבע גיוזה ושתי סלטים גדולים. הקיבה שלי התרחבה מהארוחות האלה והתחלתי לאכול עם העיניים. מאחת שהייתה מפחדת מכף תירס והייתה אוכלת בקושי את זה זה מה שנהיה. אני לא יודעת מה לעשות ואני אובדת עצות קשה לי מאוד עם המצב החדש. מה אפשר לעשות? מישהו יכול להגיד חי למה זה קורה לי ואיך זה התהפך בצורה כזאת?
אוראל-נבון
היי אביה,
הפרעת האוכל תמיד יכולה לשנות כיוון, גם לאחר שנים , כפי שבאמת כתבת.
העיסוק באוכל הוא לא הבעיה בעצמה, אלא עיסוק שמשרת את הבעיה בכך שהוא מפנה את תשומת הלב מהבעיה האמיתית.
ברגע שמוצאים ופותרים את הבעיה, ובמקביל עובדים גם על הפן ההתנהגותי, ברוב המוחלט של המקרים, הפרעת האכילה חולפת מאליה.
אם את מחפשת פיתרון אמיתי לבעיה, לפתור את הבעיה מה\"שורש\", זה בהחלט הפיתרון שאני מציעה לך .
אל תתעסקי ב\"להעביר את הזמן \" או בלהתמודד לבד. חבל על כל יום שכך עובר.
בהצלחה
אוראל
אנונימית150
אני אנורקסית וצריכה עזרה!! דחווף!