מאד מבינה אותך נועה. גם לי היו תקופות שלא רציתי לצאת מהבית, אבל הייתי חייבת לצאת לעבודה. נסי את הדיאטה של פודמאפ וגם את התמצית קרונקס של אקוסאפ יחד עם הפרוביוטיק. לא יכולה לומר שנרפאתי, אבל אני בהחלט יכולה לצאת באופן חופשי ולבלות מחוץ לבית. הבוקר קצת לוחץ, אבל כל היום ובערב - ממש חופשי ונוח. אין כאבים, אין עצירות ולא שלשולים, אין נפיחויות. הכול נעלם. שווה לך לנסות. את צעירה והחיים עוד לפנייך.

נועה היקרה שלום

אני מבין כל כך לליבך, ומזדהה איתך . חשוב לי ראשית להגיד לך - אל ייאוש !!!
אני לא רופא ולא איש מקצוע אז קחי את הדברים שארשום כאן בערבון מוגבל.

אני אשתף אותך בתחושתי האישית, אני סובל מהתופעה מגיל 7 , היום אני בן 29 .
רק בשנה האחרונה גיליתי את ההגדרה - מעי רגיש . לפני זה לא ידעתי אפילו מה יש לי , התביישתי, לא ידעתי אפילו איך ומה להסביר אם במידה ואלך לעזרה, עקב מורכבות הבעיה והופעתה רק במצבים מסוימים וההשפעות השונות , שהייתי קטן הייתי בטוח שזה יחלוף מתישהו . זה נתן לי סוג של תקווה למרות התסכול והכאב, קראתי הרבה ספרים בתחום פסיכולוגיה חיובית , והעצמה אישית ובאמת התמודדתי עם חלק נכבד מהדברים, סבלתי רבות במהלך הדרך אך הצלחתי להגיע לתוצאות כלשהן - שאמנם ברוב המקרים נפגעו עקב הלחץ והשלשולים וכו\' ... אך לפחות לא וויתרתי .
חשבתי שאני בדרך הנכונה וזה לאט לאט יעבור, שירתתי ביחידה קרבית מובחרת בתור לוחם ומפקד ,היה לי שירות מאתגר ומספק והרגשתי בפסגת העולם. לאחר השירות עשיתי את מבחן הפסיכומטרי - שם התופעה נתנה את אותתיה בענק - זה גמר אותי , אמרתי איך אני אדם שלחם במלחמה , נלחץ ממבחן בצורה כזאת ? זה השפיע לי על כל אורך החיים שלפני המבחן, ושלא נדבר על יום המבחן שלאחר הכנה כל כך טובה , התופעות פגעו בי בצורה משמעותית . עדיין לא הייתי מודע כמובן שזה בגלל המעי רגיש ,לאחר מכן הלכתי לכמה שיחות ונרגעתי קצת והחלטתי להמשיך , עדיין עם תקווה שיש אפשרות לשינוי וזה רק התרגשות רגילה רק מוקצנת , עשיתי טיול גדול אחרי צבא, היה קשה בהתחלה אבל זה היה שווה את זה, הייתי כל כך מאושר ובקושי הופיעו הסיפמטומים , וגם שכן הופיעו התמודדתי איתם יותר בקלות . אחרי שחזרתי והתחלתי במסלול החיים והלחץ, לאט לאט התופעה חזרה ובגדול ובעוצמה, זה תסכל אותי ולא הבנתי למה זה שוב פעם קורה , ניסיתי לפתור את זה ועדיין לא מנעתי מעצמי שום דבר , והלכתי בכוח למצבים שלא נוחים לי , עם הפחד שאשלשל או שאקיא ( לא רק הפחד , זה באמת גם קרה ...).
לאחר פרק זמן נוסף , החלטתי שדי אין לי כוחות יותר להתמודד עם זה כל פעם, אני חייב לפתור את זה , התחלתי לחקור. כנראה לא בכיוונים נכונים וחשבתי שיש לי חרדות או משהו בסגנון... שוב ניסיתי להתמודד בכל מיני דרכים ,שוב ללא הצלחה מלאה.
הייתי בטוח שאני עושה דברים לא נכון, כי תרגלתי כל מיני דברים שלמדתי שבאמת עזרו אבל לא פתרו את הבעיה אופן מוחלט.
התפיסה שלי היא - שברגע שיש לך בעיה - השלב הראשון זה להכיר בה, לאחר מכן לרכוש כלים ולהתמודד, הכל בראש ואין דבר העומד בפני הרצון ואף מכשול שיכול לעצור אותך, הכל שאלה של זמן נחישות והתמדה .
עובדה היא שיש מחלות חשוכות מרפא שאנשים יצאו מהם.
אך בניגוד לכל אתגר בחיים או חרדה כלשהיא - שברגע שאתה מתגבר עליה , בפעם הבאה זה כבר יותר קל ופעם השלישית והרביעית זה כבר מרגיש לך טבעי, ואתה בכלל לא סובל.
אצלי פעם אחר פעם , למרות כל ההתגברויות שלי, אותן תחושות...
זה היה פשוט מתסכל , מבאס ומייאש ! הכי גרוע ,זה מוריד לך את הבטחון העצמי ואת הדימוי העצמי ואז אתה נכנס למעגל שקשה לצאת ממנו , הרגשתי שדי אין לי כוחות יותר להתמודד .
התפיסה הכללית עדיין נשארה שאני אנצח בסוף , אך לפתע המנוע הפנימי הבוער הזה שהיה בתוכי נכבה, הרגשתי שאין לי כבר כוחות , אני כבוי , הרגשתי מת שמהלך בחיים ...
כמובן שזה השפיעה ופגע בכל תחומי החיים.

המשכתי לבדוק לחפש ולנסות להתמודד.
עד שלפני כחצי שנה סוף סוף מצאתי את ההגדרה שמתארת את התופעה - מעי רגיש.
בהתחלה הייתה לי הקלה רצינית - אני לא משוגע ויש עוד אנשים שסובלים בדיוק מאותן תופעות מוזרות ולא מוסברות שאני סובל מהן, האמת יש גם אנשים סובלים הרבה יותר ממני ואין לי זכות בכלל להתלונן.
עברתי השלב הראשון בהצלחה - כדי להתגבר על הבעיה עליי לזהות אותה ולהכיר בה.
חקרתי את הנושא מכל כיוון אפשרי והייתי בטוח שהנה אני אוטוטו סוף סוף מוצא פתרון !!!
עשיתי מספר טיפולים שונים שעזרו ולי הייתה הציפייה שבסוף אני אגיע לפתרון סופי ומוחלט ואפטר מהתופעה אחת ולתמיד.
ראיתי שאמנם הייתה הקלה אך לא פתרתי לגמרי את התופעה אז המשכתי לחקור ולבדוק, ופתאום נתקלתי במידע - מעי רגיז הוא תופעה כרונית ללא מרפא כרגע.
לא התרגשתי בהתחלה, כי אני מאמין שרופא הוא לא אלוהים, וכפי שכבר ציינתי בכוח התת מודע וכוח הרצון אפשר לצאת מהכל.

טרחתי להסביר לך את כל הדברים עד כה בכדי שתביני את ההמשך :
התחלתי לחפש אחר אנשים שיש להם IBS והם יצאו מכך בדרך כזאת או אחרת, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי,
מה גם שבמקום זה מצאתי אנשים שרק מתלוננים על כך שהם סובלים שנים רבות והמצב אף הגיע למצבים הזויים שאנשים לא יוצאים מהבית ולא מתמודדים עם החיים ,דרכי הטיפול שהציעו הן המנעות מלחץ והגעה לאיזון .
אמרתי זה לא ייתכן שאדם יחיה חיים שבהם הוא פשוט צריך להמנע מכל דבר כי מה הסוף לזה?!?!
איזה מין חיים אלו ?!?!
פתאום התחלתי להבין למה כל מה שעשיתי לא עזר לי , הרגשתי שכל עולמי חרב עליי !!!!

החלק הכי חשוב מגיע עכשיו .... אך אאלץ להמשיך זאת אחרי יום כיפור , המשך יבוא :)
גמר חתימה טוב וצום מועיל

היי נועה אם את עדיין אשמח לדעת מה קורה איתך היום? רשמתי כמה דברים , בפוסטים אחרים, אולי זה יעזור לך ... את לא לבד...