שוב אני בודדה, שוב אני מרגישה את הריק הזה, למרות ששבוע החג היה עמוס בחוויות טובות והייתי עם המשפחה והכל אבל בסופו של יום אני חוזרת הביתה ללבד.
בדרך כלל אני טיפוס שאוהב להתבודד ואני נהנית מאוד מהעולם הפנימי שלי, לפני בערך שנה הכרתי חברה מהעבודה ולראשונה בחיי היא גרמה לי להרגיש טוב, היא גרמה לי להיפתח אליה, לספר לה את כל הפחדים שלי, היא גרמה לי להעז לחלום שוב.
והנה יום אחד היא פשוט מתהפכת עליי ומחליטה שבא לה לנסות ולפגוע בי בכל צורה שהיא ואין לי מושג למה.

אני מתמודדת עם פוסט טראומה בגלל סיטואציות כאלה והנה אחרי שנים שלא הרשתי לאף אחד להיכנס לי ללב, עשיתי מהלך כדי לנסות ולשנות את החיים שלי והנה זה קורה שוב.
ואני שואלת איך אפשר להמשיך ולסמוך על בני אגם כשכל אחד בסביבה שלי עושה הכל כדי להרוס אותי? שאף אחד לא אמין?
זה לא כיף להיות לבד אבל אין ברירה אחרת רק אני ודעת להיות החברה הטובה ביותר שלי...