חולשה הינה מהטראומה של הגוף בעקבות הניתוח וההרדמה. לא בגלל רעב. לא נראה לי שהגוף צריך אוכל עכשיו. תני לקיבה להחלים, תני לגוף להתחזק. אל תתרשמי מאלו שסיפרו לך שאחרי יומיים קמו על הרגליים ואחרי שבועיים חזרו למשרה מלאה. לא כולם ג'ברים! לכל גוף קצב משלו. תקשיבי לעצמך ולגוף שלך ותני לו את הזמן שלו. חשוב מאד לשתות הרבה ולנוח! לנוח, לנוח, לנוח! אני נותחתי ביחד עם אישה נוספת, אחרי שבועיים כשהגעתי לקופ"ח חלשה ומסוחררת, פגשתי אותה בעבודה! (היא לבורנטית) קיבלתי חלישות דעת מזה שאני כזו לפלף ואחרים מצליחים מה שאני אפילו לא חולמת, אבל חודש אח"כ, כשפגשתי בה שוב, אני הייתי נמרצת ומלאת אנרגיה כמו שמעולם לא הייתי, והיא מדדה.. ואמרה לי בלהט שזו היתה טעות פטאלית לחזור לשגרה כ"כ מהר! אל תקשיבי לעצמך רק לגוף שלך, צריך לשנות דיסק במוח שכל חולשה היא מחוסר מזון או מנפילת סוכר. צאי מהאוכל ותתחילי לחיות...! בהצלחה ורפואה שלמה ומהירה