שלום יקרה, אני קורא שעבר עלייך לילה קשה. בלילה יותר קשה להבדיל בין מציאות וחלום או הזיה. נשמע לי בעיקר שאת חוששת מהאשפוז והולכת בלי רצון. סכיזופרניה אינה מחלה שבאה והולכת, האם אובחנת בלוקה בסכיזופרניה בעבר ? מנסיוני אשפוז יום, יכול להיות מסגרת מעולה להתחלה של שינוי ויציאה ממשבר. זו מסגרת מכילה ותומכת גם המטפלים וגם המטופלים במחלקה. חשוב לראות בה הזדמנות לעשות שינוי, להתחיל תחביב או עבודה, למצוא מסגרת שתמשיך להתקיים גם מעבר לאשפוז. מה את חושבת ?

היי טל אני כרגע נמצאת פה באשפוז יום במנוחה האחים הסבירו לישזה לוקח תקטפה והרבה סבלנות ורצון עד שיעבור או יירגע המצב שלי

אני סובלת מדיכאון קליני ובנוסף פוסט טראומה אבל אני בעיקר בעיקר בטיפול בדיכאון ולחזור לחיים לילדים שלי להיות אמא בריאה ניסיתי השבוע לבלוע כדורים קיבלתי הרעלה ולא היו מוכנים אפילו לאשפז אותי בגהה למרות מחשבות אובדניות ונסיון זה

יקרה, ראיתי גם את הפוסט השני שלך. לדעתי מאז שיש טופסי 17 את יכולה להגיע למרכז אחר זה כבר לא אזורים שהיה פעם. אם צריך אז תתעקשי. את יכולה לברר זאת בקול הבריאות (מענה של משרד הבריאות) *5400 אם אינני טועה. ספרי קצת על עצמך, על הילדים ועל הטראומה והדיכאון. מתי הכול החל ומה היה לפני ? האם מעבר לטיפול תרופתי ניסית דברים אחרים. בנוסף אמרת שאובחנת עם פוסט טראומה, למה גרמה לך הפוסט טראומה ?