מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבעליה מדי פעם בלחץ דם

עליה מדי פעם בלחץ דם

30/04/17 17:14
4 תגובות

בן 73. עברתי בשנת 2009 צנתור שבמהלכו הוכנס בעורק ימין תומכן. מאז מדי פעם יש לי לחצים בחזה בצד שמאל. עברתי בדיקות אקולב ללא מצא קליני וכן צנתור אבחנתי ביוני 2016 שגם בו לא נמצא שיש לי בעיה. אני נוטל יומית קרדילוק 2.5 מ"ג. אני מודד את לחץ הדם במכשיר ביתי אחת לחודש לערך. בכל מדידה, אני מבצע לפחות שלוש
שלוש בדיקות ברצף (מספר דקות המתנה מבדיקה לבדיקה) הראשונה , אינה נחשבת.
הערכים בבדיקה הם 110-128 ( סיסטלי ) 45-60(דיאסטלי), דופק 53-60. כמו כן אני נוטל יומית קאדקס 4 מ"ג. לאחרונה, הגדלתי את תדירות הבדיקות ונמצא כי מדי פעם יש לי לחץ דם סיסטלי בסביבות 140 ומעליו . בהקשר ללחץ בחזה , הקרדיאולוג שבקרתי אצלו לפני מספר חודשים סבור שמקורו באנגינה פקטוריס. אודה להתייחסותכם.


תגובות

עוז שלום, לגבי לחץ הדם, ממליץ שתעבור בדיקת הולטר לחץ-דם, הבדיקה פשוטה ותיתן תמונה אמינה של מה מתרחש ביום כולו, וכך תוכל להתגבר על הקושי של שינויים בין מדידה למדידה, אם כי על פניו נשמע כי ערכי לחץ הדם שלך מאוזנים, ברור שישנם שינויים לאורך היום וזהו דבר טבעי. לגבי אבחנת אנגינה פקטוריס, מציע לשאול את הקרדיולוג לגבי מידת הביטחון באבחנה לאור תוצאות בדיקות מרובות שעברת שהיו תקינות, ובהתאם לכך ולתוצאות אקו-לב לשקול נטילת ניטרטים שיכולים להקל על הכאב אם אכן מקורו באנגינה. הניטרטים אגב, יכולים להוריד עוד במעט את לחץ-הדם. כל טוב, ד״ר אסי מילויצקי

עוז4
03/05/17 14:48

ד"ר מילוצקי שלום, אני מודה לך מאד על המענה המהיר והמפורט. איני משוכנע כי בדיקת הולטר הנמשכת 24-48 שעות עשויה לתת מידע מעבר למשך הזמן שבבדיקה. בצעתי מדידות לפני נטילת הקרדילוק, לאחריו וכן לפני ולאחר נטילת קאדקס(שיש לו גם כן השפעה על לחץ הדם). נמצא בבדיקות המעקב הנ"ל שבצעתי בשבוע וחצי האחרונים כי לחץ הדם שלי תקין ועומד בבמוצע על 120 (סיסטל)י ו-55(דיאסטלי). הגדלתי את תדירות הבדיקות לאחר שבבדיקה חד חודשית מלפני כשלושה שבועות, ( לפני נטילת הקאדקס) נמדד 148 (סיסטלי ). במשך כשעה וחצי לערך. הלחץ ירד לאחר נטילת הקאדקס. כללית , לחץ הדם שלי תקין ואיני מוטרד מעליה נקודתית. בהקשר ללחץ בחזה, הוא אינו קבוע. קיבלתי בעבר הצעה מקרדיואלוג לקחת ניטרטים. אני נוטל יומית בקביעות מספר תרופות ולא רציתי להגדיל את מספרן וכן חששתי מאינטראקציה. בברכה, עודד זילבר

עודד, נשמע שאתה מנהל את לחץ הדם ויתר עניינך הרפואיים בצורה יסודית, כוללנית ומצויינת, המשך כך ! ד״ר מילויצקי

עוז4
03/05/17 18:00

ד"ר מילויצקי שלום, אני מודה לך מאד על התייחסותך לנושאים שהעלתי בפורום. עזרת לי בהתנהלותי השוטפת. שמחתי להכיר מקרוב כי ישנם רופאים התורמים מזמנם ומניסיונם לעזור לציבור הרחב. "יישר כח"