מנהלי קהילה

מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.

פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל

שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ

נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

כמוניהפרעות אכילהמשתפת ברגשות

משתפת ברגשות

עוללה

04/05/17 2:44

2 תגובות

היי,
פעם ראשונה שלי פה, כבר הרבה זמן שאני מחפשת מקום בו אוכל לשתף בחלק הפחות בריא שלי.
רוב תחומי חיי "בריאים ונורמטיביים" אבל אצלי בפנים יש את החלק "הזה" שלא ממש בסדר.
אני מודעת לגמרי למצבי ויש תקופות בהם אני אוכלת מסודר ואז הכל בשליטה, הכל טוב.
אבל אחרי זמן מסויים שוב אני חוזרת לחוסר השליטה במה שאני מכניסה לגופי, ושוב האשמה, ושוב הפחד להשמין ולאבד שליטה על הגוף שלי, זה שלאורך שנים היה דק ועדין ועם השנים התעבה והשתנה לבלי שוב...
אני בת 43 ועד לפני עשור הייתי רזה ללא מאמץ, מאז עברתי הרבה שינויים בחיי, וכן , מה לעשות, גם הגיל עושה את שלו...
כשאני מסתכלת במראה היום אני מגלה שם אשה מלאה, נחמדה, אבל מלאה, ואני עדיין מחכה לזו שמתחת, זו הרזה והצעירה ששוב תצא בחזרה החוצה... כי הרי היא רק נעלמה לרגע ועוד מעט תשוב...
עוד לא משלימה עם השינוי שלי, רוצה את זו שהייתי בחזרה.
אולי דרך הכתיבה פה אוכל לשחרר אותה לחופשי ולקבל אלי את עצמי של היום, את האשה הבשלה שכבר לא צריכה להיות "חתיכה" כדי להיות שלמה.

תגובות

ד״ר מיכל בן מאיר

מומחה כמוני

פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).

04/05/17 6:56

שלום יקרה, תודה על השיתוף והכנות. נשמע שעשית כברת דרך ארוכה והשלב של קבלה עצמית ממתין בסבלנות. כתבת יפה במיוחד לקראת הסוף. קשה לקבל שינויים, את הגוף בשינוי, את עצמינו אחרות ממה שרצינו, חשבנו, קיווינו. מאחלת לך הצלחה ואמונה בהמשך דרכך. לא יודעת אם נעזרת בטיפול בעבר, ייתכן וזהו כלי שיכול לעזור לך לעבד את רגשותייך ומחשבותייך.

ד"ר נועה גור-אריה

05/05/17 23:13

ערב טוב, דבריך נוגעים מאוד. הגיל עושה את שלו והגוף מגיב לכך, אך האם זה שלילי? הגוף בשל, מחובר לנפש בשלה יותר, לחוויות בוגרות ולעוד חלקים חיוביים רבים. אפשר מאוד להבין את הקושי עם השינוי, אך כמו שמיכל כתבה לך, שומעים מדבריך בכל זאת גם את ההשלמה, וטוב שכך. אני מבינה שכתבת בכדי לפרוק ולשתף.. מוזמנת להמשיך. ימים טובים.

כדאי לך לקרוא גם את זה