מנהלי קהילה
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון.
מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד"ר אסף טולקובסקי
נוירולוג מתמחה בבי"ח בלינסון
מובילי קהילה
טל-פדרמן
את המסע הנוירולוגי עברתי כשחטפתי שבץ מוחי בגיל 28, לאחר מכן הוכשרתי כמאמנת רפואית וכיום "עמיתה מומחית" בפרויקט שיקום אישי, בקופ"ח מכבי.
יחד עם צוותי עו"ס אני בונה תוכניות שיקום ומלווה חולים מרגע המשבר ועד החזרה לקהילה.
בנוסף אני גולשת,חובשת באיחוד והצלחה.
ומרצה באוניברסיטת ת"א.
יש לי קליניקה פרטית ואני מומחית בניהול משברים רפואיים.
ספרים נוספים שכתבתי:
הכל בראש- אוטוביוגרפי,המספר את מסע השיקום.
את לא נראת נכה- ספר שירים ותובנות.
המדריך למשתבץ הצעיר- ספרהומוריסטי עם כלים פרקטיים לתהליכי שיקום.
למידע נוסף: www.hakol-barosh.com
איציק-ניסני
הגמול לאדם על עבודתו אינו מה שהוא קיבל בעבורה אלא ההזדמנות להגשים חזונו .
כמוניאירוע מוחיחשוב להפיץ לכולם
חשוב להפיץ לכולם
05/05/17 16:56
3 תגובות
הרבה פעמים שבץ חסימתי נגרם בגלל חסימה/הצירות קשה של כלי דם בצוואר.
לפעמים בגלל חסימה/הצירות של כלי דם במוח.
במקרה של הצוואר שזה חלק גדול מהמקרים בדיקת דופלר פעם בכמה שנים תזהה את ההיצרות.
הבדיקה זולה מאוד,קלה ,מהירה וגם לא חודרנית.
אם יש היצרות קשה - הניתוח קל יחסית.
הגורמים שמטפלים בנושא מתעלמים מהדבר הזה משום מה.
זה רגע שבו הציבור כדאי לו לקחת עצמו בידיים ולגלות לבד את האמת.
תגובות
יוסי וייס
כל כמה זמן יש לעשות את הבדיקה ?
המומינים
אם הבדיקה נקייה לגמרי אז פעם ב 5 שנים. אם 30 חסום אז פעם בשנה. 70 אחוז ומעלה עושים ניתוח כידוע.
פרופ'-איתן-אוריאל
הצרות קשה , דהיינו מעל 70% ותסמינית (כלומר לאחר ארוע מוחי או ארוע מוחי חולף) מהווה התויה להתערבות. ההתערבות יכולה להעשות על ידי ניתוח או הכנסת תומכן בצנתור. ההחלטה לגבי ההליך המיטיבי הינה פרטנית בהתאם לחולה. במקרים של הצרות קשה לא תסמינית אין התוויה חד משמעית להתערבות כירורגית או צנתורית ויש לשקול כל מקרה לגופו.