מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה.
עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כולסטרול רע וגנטיקה
18/05/17 18:13
1 תגובות
שלום רב,
הנני בן 31 עושה ספורט באופן סדיר (אופניים, ריצה, גלישה)ושומר על תזונה עד כמה שאפשר פעם בחודש אוכל בשר - מדדי הכולסטרול שלי הם:
כולסטרול כללי -214
LDL - 149
HDL-59
Non-HDL Cholesterol-164
סוכר תקין.
רציתי לשאול, בהתחשב שהמדדים שלי הם Borderline High -עדיין לא גבוהים - האם לאור העובדה שאבי עבר התקף לב בגיל 36 (היה מעשן ולא שומר על תזונה ונתון ללחץ רב) האם לאור זאת עלי להתחיל לקחת כדורים להורדת הכולסטרול ???
ואם כן - האם יש סיכוי לפגיעה אורטופדית, מאחר ואני עושה הרבה ספורט ושמעתי על התפתחויות של קרעים בגוף כתוצאה משימוש בסטטינים.
------מרגיש קצת בין הפטיש לסדן------
אודה מראש לתגובתך המסורה.
תגובות
ד"ר אסי מלויצקי
שלום גדי, הערכים שאתה מספר עליהם הם אכן גבוליים ובנוכחות רקע משפחתי משמעותי מצד אביך, נשמע הגיוני מאוד להתחיל ליטול טיפול תרופתי בייחוד לאור אורח חיים מוקפד למדי כפי שאתה מדווח. את השינוי הזה מציע לעשות בהכוונה של רופא משפחה או מומחה לליפידים, שיוכל לבדוק גם את סוג הכולסטרול ברמה מדוייקת יותר (למשל טריגלצרידים וכולסטרול מסוג APO-B שידוע כי מסוכן יותר) וכן לבצע בדיקות מטבוליות אחרות (כמו ל-HBA1C לסוכרת, הערכת לחץ-דם ) וכן מדדים לבביים נוספים כמו אקו-לב או מבחן מאמץ בכדי לחזק את הרושם המצטייר כי יש מקום להתחיל טיפול כזה. לגבי הסיכון לפגיעה בשרירים או גידים בייחוד בהקשר לפעילות ספורטיבית, תופעות לוואי של כאבי שרירים אכן מתרחשות בחלק קטן מהחולים שנוטלים סטטינים (התרופה המקובלת והמוכחת להפחתת כולסטרול) אולם לרוב הן קלות, חולפות לבד או שלא מופיעות במעבר לסטטין מסוג אחר. לכן לדעתי הנושא הזה שווה התייחסות אך אינו בעל משקל בהחלטה שלך האם להתחיל או להתחיל טיפול. אתה לא בין הפטיש לסדן, אתה דואג לבריאותך, מודע למצבך ולחוסר השלמות של הטיפול התרופתי הקיים כיום (אך עדיין בעל יתרונות גדולים בהרבה מחסרונותיו במקרה זה) ופעיל בהקשר זה. המשך כך ובפרט בספורט ובהרגלי האכילה הבריאים - הם מיטיבים איתך ללא קשר לטיפול נוסף שתיקח , מאחל לך כל טוב ובריאות טובה !!! ד"ר אסי מילויצקי