קודם כל - תודה על הקהילה הזאת. לא מובן מאליו.
ותודה לכל בעלי הרצון הטוב שמגיבים לי.
ולמנהלים - יוצא מכם משהו אכפתי אותנטי.
גם לא מובן מאליו.

משתפת:

סופסוף הגעתי לפסיכיאטר מצויין.
עדיין קשה לי להאמין.
סופסוף מישהו בגובה העיניים, עם ידע וניסיון, יודע להקשיב ומבין שאני אומרת אמת - בשורה התחתונה!
הוא בעצם אישר לי - בלי לומר את זה במילים הבאות כמובן - שהפסיכיאטרית הקודמת שלי פישלה קשות!!!!!!!!!
הוא שיקף לי שאני בתחושת הקלה בגלל שבמשך שנים היו תופעות לוואי קשות של התרופות!
הוא אמר לי את האמת - ואם קוראת אותי מישהי שכתבה כאן על קפיצות של הידיים או משהו כזה, או כל מי שכותב על תופעות לוואי ושואל אם זה קשור לכדורים הספציפיים: והאמת שהוא אמר היא שהם לא יודעים!!!!! יש כל מיני תופעות לוואי שלא מתועדות ושזה אינדבידואלי!!!!!
הוא הסכים איתי שכדאי להפסיק עם כל הכדורים בזהירות ההדרגתית שאני הולכת בה.
לעשות ריסט ולראות מה יקרה כשאהיה נקייה מכדורים במשך חצי שנה.
זה מפחיד אותי, כי אני מרגישה ככ הרבה יותר טוב כעת, אבל אני לא אלך עם הראש בקיר. אם יהיה צורך אחזור לכדורים.
כמובן לכדורים אחרים. אנסה.
אבל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וזה אבל ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מתכוונת לעשות הרבה מאוד כדי לנסות לא לחזור לכדורים.
וכשאני אומרת הרבה מאוד זה אומר:
להמשיך להשתדל להתחבר לעצמי ולסמוך על האותנטיות של הרגשות שלי - ולנסות להבין אותם ולשים אותם במילים.
להמליך את עצמי למלכה על עצמי, כך שרק אני אהיה המחליטה והפוסקת בכל פרט ופרט בחיי.
להמשיך לעשות נשימות כל יום וטאיצי פעם בשבוע.
להמשיך לנסות לישון מספיק.
לקרוא/לשמוע מדי פעם דברים של מחשבה חיובית (ולא להימנע מהם בגלל הבחילה מהמתיקות הסכרינית של הכלליות האופטימית, אלא לקחת דבר או שניים ולנכס אותם לעצמי על מורכבותם).

תודה,
ומחר או מחרתיים,
בעזרת העצה הכה פשוטה אך כה חכמה של הפסיכיאטר החדש,
אקצוץ את הריטלין בקוצץ התרופות החדש שקניתי
וארד מעשרה מ"ג לשבעה וחצי.


תודה לכולכם על המקום