מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבהתעבות המחיצה

התעבות המחיצה

30/05/17 17:53
3 תגובות

שלום
בן 44
עד 36 בריא לחלוטין מגיל זה איתרו לחץ דם שלא טופל כראוי בתחילה. אקו לב היה תקין דאז. לאט לאט חלה הידרדרות בעיבוי המחיצה הבינחדרית. בגיל 40 הייתי עם מחיצה של 16 מ"מ עליה שמאלית 21 חלבון של 270 באיסוף שתן של 24 שעות. אקו אלרון בגיל 43 הצחיצה עומדת על 16 מ"מ. לפי הבדיקה 55-64 תפקוד לב.
נוטל בלילה דיובן לרקפרס סטטינים בבוקר קו דיובן 160/12.5 לרקפרם 12.5 מורמלול. בקיצור בולע כדורים ללא הכר. בבדיקות לחץ דם בבית הכל דבש. הולך לצכבי עם המכשיר האלקטרוני 160/90.

אחרי המידע אני רוצה לדעת דבר פשוט שעדיין לא קבלתי על זה מידע.
האם באמצעות ספורט (אני רוכב 200 ק"מ בשבוע) 5-6 רכיבות, אמי יכול לשפר את העיבוי של המחיצה או שאני עושה נזק.
האם קיימת פרוצדורה רפואית לתיקון המחיצה.
תודה


תגובות

שלום, הנתונים שציינת לא מספיקים כדי לקבוע תשובה לשאלה. במידה ועיבוי המחיצה גורם לחסימה באפיק המוצא של החדר השמאלי של הלב, יש חד משמעית להמנע מפעילות גופנית מאומצת, אחרת מידת הפעילות הגופנית צריכה להיות מותאמת ליכולותיך. לצורך מענה על שאלה זו יש משמעות גם לתפקוד המסתמים ולמחלות רקע במידה וקיימות. כעיקרון אם עיבוי המחיצה נובע מיתר לחץ-דם ולא ממחלה מולדת, איזון טוב של לחץ הדם ושל יתר גורמי הסיכון במידה וקיימים כגון סוכרת ומשקל עודף אם קיים יכולים לסייע להקטנת המחיצה או לפחות מניעה של הגדלה נוספת שלה, בהקשר זה פעילות גופנית מתאימה !!!! לפי העקרונות שציינתי מעלה, יכולה בהחלט לעזור. בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורך, מומלץ לכן שתבדוק את רמת הפעילות הנכונה עבורך עם הרופא המטפל, לעתים מפנים למכון לשיקום לב בכדי לבצע פעילות תחת ניטור לצורך קביעה של סף הפעילות המתאים לך - כלומר לא מאומץ מדי מחד ולא נמוך מכדי להגיע לתוצאות מאידך. כל טוב ושבת שלום, ד"ר אסי מילויצקי

נילו
05/06/17 14:49

היי, יש כולסטרול עומד על 160 אבל הכולסטרול הטוב שלי הוא 60 אז הרופא אמר שזה לא נורא. אין חסימון אין בעית מסתמים כל תוצאות האקו תקינות מעבר למחיצה הבינחדרית ולעליה השמאלית. השאלה האם יש עדויות רפואיות או מחקרים המראים שאיזון לחץ הדם ועצם העובדה שהאדם מבצע פעילות גופנית גורם להיצרות המחיצה. אני שואל מאחר וההגיון אומר שמאחר ומדובר בשריר אשר משתנה כל הזמן אזי בעת ספורט ואילוץ הלב לספק יותר דם לאיברים הגיוני שהמחיצה תקטן על מנת לאפשר ללב לספק יותר דם. האם צודק. תודה

דניאלהאח
19/06/17 8:02

מקווה תמצא רופא מומחה למקרה שלך כי מזמן היו צריכים להזהיר אותך מפני הפעילות שמאמצת את הלב. הלב הוא שריר, והמחצה חלק מהשריר שאתה לא רוצה לפתח כדי לא לגרום להפרעות קצב פנימיות שזהו הסיכון. עקרונית יש ניתוח להקטנת המחיצה שהוא מסוכן ונעשה רק לאחר שלא הושגה הצלחה על ידי הטיפול התרופתי ושמו הוא: Septal Myectomy. בארץ בספק אם יש מספיק רופאים שמבצעים את הניתוח עם מספיק נסיון (תמיד לפני ניתוח כזה תבקש לדעת את כמות ואיכות המקרים, כולל אחוזי תמותה של אותו רופא/מחלקה במקרים דומים לשלך). בהצלחה.