מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

סימה לבני
סימה לבני
רוקחת בכירה, מנהלת המרכז לייעוץ תרופתי אישי, מחברת הספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי". לבני עוסקת בהפצה והטמעה של מאגרי מידע תרופתיים בחברת "זיעור". בעברה, ניהלה את בתי המרקחת של בתי החולים "הלל יפה" ו"רמב"ם". סימה שמה לה למטרה לקדם את הרוקחים כיועצים ורוקחים קלינים כמומחים לתרופות, כחלק מהצוות הרפואי. היא נותנת הרצאות ברחבי הארץ לקידום הניהול העצמי של התרופות באמצעות איתור מוקדם של בעיות שנובעות מתרופות, והספר "לעשות סדר בתרופות ובתוספים - בעידן שבו המידע אינסופי" הינו באותו עניין.
ליאת נסים
ליאת נסים
רוקחת קלינית בקופ"ח מאוחדת תואר ראשון בביולוגיה תואר שני ברוקחות קלינית וניהול רגולטורי
רוקחים קליניים- אוני
רוקחים קליניים- אוני
כל המשיבים הינם רוקחים מוסמכים הלומדים בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לתואר שני ייחודי לרוקחות קלינית קהילתית וניהול רגולטורי (MSc) של בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון. המענה ניתן על ידי רוקחים מוסמכים במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין "כמוני", לבית הספר לרוקחות שבאוניברסיטת בן גוריון וזאת כחלק מקורס ייעוץ רוקחי תרופתי מתקדם, המקנה בין היתר מיומנויות מעמיקות בייעוץ ותשאול רוקחי ובמתן מענה לבעיות הקשורות בטיפול התרופתי, את הקורס מרכזים ומנהלים פרופ' איל שורצברג וד"ר אורלי שמעוני. .
ד
ד"ר פזית שקד רוקחת קלינית מומחית
שלום. אני ד"ר פזית שקד, רוקחת קליניתמובילה ופורצת דרך בישראל, היחידה בעלת תעודה מארה"ב של מומחית בטיפול תרופתי בקהילה. מאחוריי 23 שנות ניסיון שבהן הבאתי אלפי מטופלים בארה"ב ובישראל לאיזון תרופתי ובריאותי. צמצום תרופות מיותרות, איזון מחלות דרך תזונה ומניעת תופעות לוואי מתרופות הם נר לרגליי. במהלך שנות עבודתי התמקצעתי בנושא הטיפול בסוכרת וכיום אני משלבת הדרכה וליווי תזונתי יחד עם טיוב הטיפול בתרופות. בעבודה שלי משולבים יחס אישי חם, עוטף ומתחשב למטופלים ומקצוענות בתפירת הטיפול התרופתי היעיל והבטוח ביותר תוך השגת שיתוף פעולה מיטבי של הרופאים איתם אני מתקשרת באופן אישי לגבי כל מטופל/ת. לאחר תואר ראשון ברוקחות באוניברסיטה העברית השלמתי תואר ד"ר ברוקחות קלינית באוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, פנסילבניה בארה"ב, סטאג' בבית חולים Albert Einstein Medical Center בפילדלפיה, פנסילבניה. שימשתי 8 שנים כמנהלת שירותי רוקחות קלינית בבית חולים St. Mary Medical Cente בפרברי פילדלפיה , 13 שנים כרוקחת קלינית ב"שרותי בריאות כללית" ומזה 12 שנים נותנת שירות פרטי בלבד במסגרת הקליניקות בתל אביב וחדרה
כמוניתרופות ורוקחותטיפול תרופתי להפרעה דו-קוטבית: דפלפט ואריפלי

טיפול תרופתי להפרעה דו-קוטבית: דפלפט ואריפלי

אנונימי
אנונימי
03/06/17 20:24
2 תגובות

שלום רב,
אובחנתי לפני כשנתיים וחצי עם הפרעה דו-קוטבית, או מאניה דיפרסיה בשמה העממי.
עברתי הרבה סאגות עם הטיפול התרופתי ועד עכשיו לא הסתיימו תלאותיי:
בתחילה לקחתי ליתיום וסרוקוול 150 XR. בתקופה שהסתגלתי לתרופות לא עבדתי, ישנתי בממוצע 12-13 שעות ביום וביתר הזמן הייתי לא מרוכזת.
הליתיום גרם לי לרעידות וצמא קיצוני ולכן החליפו לי לטיפול בדפלפט שממנו אני לוקחת 750 מ"ג.
אני קטנה פיזית (שוקלת 50 ק"ג) ומאד רגישה לתרופות ולכן הרופא שלי אומר שהוא מנסה לתת לי את המינונים הנמוכים ביותר, אבל הבעיה היא שאני עדיין חווה את התרופות כחזקות ביותר.
לא מזמן הפסקתי על דעת עצמי לקחת את הסרוקוול בגלל שהייתי ישנה המון בזמן שלקחתי אותו (הייתי צריכה מינימום של 9-10 שעות בלילה, ואם לא מעירים אותי הייתי יכולה לישון גם 12 שעות). הרגשתי שהשינה המרובה מפריעה לי להתקדם ומקשה עליי מאד לקום בבוקר.
בעקבות זאת המצב הנפשי שלי התחיל להיות קצת לא יציב (גם בגלל שחזרתי לעשן גראס ולישון לא מסודר), אבל החלטתי שלסרוקוול אני לא חוזרת.
הפסיכיאטר שלי נתן לי בינתיים אריפלי 5 מ"ג, שגורם לי באופן אבסורדי גם לחוסר שקט וגם לעייפות! כשאני לוקחת אותו בבוקר אני עייפה כל היום, וכשאני לוקחת אותו בערב אני ישנה לא טוב וקשה לי להרדם. למעשה אני צריכה לקחת גם קלונקס כדי להרגע מהכדור הזה. אבל אני אוהבת שאני יחסית יותר דומה לעצמי עליו ופחות מכורה לשינה, אפילו אם זה אומר להיות קצת יותר חרדתית.
מה שהכי מפריע לי זה התשישות הכרונית. האם זה מסתדר מתישהו? תוך כמה זמן? (כרגע אני לוקחת את הכדור כבר שבוע)
ושאלה נוספת: איזה אופציות יש בזמן ההיריון למי שיש לה הפרעה דו-קוטבית ולא רוצה שתתפרץ לה ההפרעה? אני מאד חוששת מכך, בגלל שאני רוצה להכנס להיריון בשנים הבאות ויודעת שדפלפט היא תרופה טרטוגנית.


תגובות

סימה-לבני
03/06/17 23:07

שלום רב,

ברשותך, אני אסכם את השאלות שלך כך:

1. האם מתרגלים לתרופות מהסוג שאת מזכירה בשאלתך?

2. האם מותר לקחת את התרופות האלה בזמן הריון?

והתשובות:

1. בעולם הזה שלך, כמו בהרבה מחלות אחרות, הטיפול האינדיווידואלי הוא פשוט ניסוי וטעייה. לכן בכל פעם שהפסיכיאטר נותן לך תרופה חדשה, או משנה מינון של תרופה וותיקה, תבדקי איתו מתי את צפויה לדעת אם הטיפול יעיל או לא. אם תדעי שתוך 3-6 שבועות הטיפול מתחיל להיות יעיל, יהיה לך יותר קל לסבול תופעות לוואי אם יופיעו, ולחכות לרגע שיתחילו התרופות לפעול.

אם תופעות הלוואי הן בלתי נסבלות, את חוזרת מיד לרופא לשינוי מינון, או להחלפת תרופה. עד שתמצאו ביחד את התמהיל הנכון בשבילך.

2. האם מותר לקחת את התרופות האלה בזמן הריון?  

את צודקת - הדפלפט, Valproic acid נמצא בקטגוריה של תרופות שאסור לקחת אותן בזמן הריון.

קלונקס - Clonazepam- קבל בספרות קטגוריה D שעל פיה אפשר לתת בזמן הריון, אך יש דיווחים שהתרופה פגעה בעובר.

אריפליי - Aripiprazole - קבלה בספרות קטגוריה C - שעל פיה ניתן לתת אם התרופה בהריון, אם הכרחי.

מכאן שיש תרופות שמותר יותר ויש כאלה שאסור לגמרי. בכל מקרה הריון הוא לא משהו שאמור לבוא בהפתעה בימינו, וברגע שתתחילי לתכנן הריון, כדאי להתייעץ עם הרופא, כדי שיעשה את השינויים ההכרחיים, וילווה אותך תרופתית ונפשית במשך התקופה, עד ללידה מוצלחת.

צריך לזכור, שלטובת בריאות האישה, יש מצבים בריאותיים נדירים, שבהם רופא יכול להמליץ למטופלת שלא להכנס להריון בכלל, ולא רק בגלל התרופות... 

כדאי שתעדכני כבר עכשיו את הרופא שלך שזה מה שאת מתכננת, כך שיוכל מראש לבחור לך תרופות שיתאימו בהמשך, ולייעץ לך את מה שהכי נכון עבורך ועבור התינוק.

 

מקווה שעזרתי קצת,


 

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

Lilu1
04/06/17 7:16

תודה סימה. 

העניין הוא שהפסיכיאטר שלי אומר שהטיפול בסרוקוול היטיב עמי מעבר לתופעת לוואי של העייפות, כלומר אנחנו חלוקים שם. ורק לבקשתי אנחנו מנסים את הטיפול באריפליי. 

אם הטיפול באריפליי לא יישא את התוצאות המבוקשות, הפסיכיאטר שלי אומר שיש לחזור לניסיונות מחודשים עם הסרוקוול, אולי במתכונת לא XR וכד'. 

אני קצת חוששת מכך למרות שהפסיכיאטר שלי מצוין ואני ממש סומכת עליו. 

מבחינת היריון - אין מניעה רפואית או נפשית שאני אוכל להביא ילדים בריאים לעולם ולטפל בהם, אני בתפקוד טוב ואף מעל הממוצע אפילו לאנשים המוגדרים "בריאים" (כמו הרבה מהסובלים מהפרעה דו-קוטבית והפרעות נפשיות אחרות, על אף הסטיגמה) ובריאה בסך הכל, הבעיה היחידה היא התרופות. אבל היות שמדובר על משהו שלא יקרה בשנה ואף בשנתיים הקרובות (מבחינת התכנון שלי) אני לא רואה סיבה להתאים אליו את הטיפול התרופתי כרגע. 

תודה מראש,

לילו