היי זוהר, הפירוט שלך בהחלט מוסיף מידע חשוב נשמע שבעלך מלא תקוות לגבי הטיפול, אך יש גם לו ציפיות שלא נענות. חשוב מאוד שהוא ידבר על כך עם הפסיכולוגית שלו - כך הוא יכול לעזור לה "לקלוע" ולעזור לו יותר טוב וגם לדבר על הצרכים והרצונות שלו. את מנסה מאוד לעזור לו, זה חשוב ומאוד מוערך (גם אם הוא לא מביע את זה כיום), אבל לך יש עמדה מסוימת - את אישתו, את אוהבת אותו, את טרודה מאוד מההשלכות - ולכן חלקך הוא שונה משל אשת מקצוע. את עוזרת בדרכך והיא עוזרת בדרכה, ומי שצריך לצעוד את הדרך הוא בעלך...

נכון את צודקת הוא דיבר עם הפסיכולוגית והיא אמרה שזה לא נהוג שהיא תתקשר לשאול בשלומו ההרגשה שלי היא שמרוב שהוא תולה תקוות בטיפול הוא עלול להתאכזב ולהיכנס לדיכאון עמוק יותר מאמינה שיהיה רק טוב

פסיכולוגים לא מתקשרים למטופלים... את כאשתו יודעת איך לאהוב אותו ואני בטןחה שאת עוזרת יותר מהפסיכולוגית. אשמח להיות בקשר בפרופיל שלי יש פרטי התקשרות.

אני סייעת בגן ואצלנו יש המון המון אנשי מקצוע ממשרד החינוך פסיכולוגים , עובדת סוציאלית, מרפאה בעיסוק, מרפאה בתרפיה ואומנות מפקחת מעצבת התנהגות ועוד הרבה יש לנו אפילו מעצבת שמעצבת את קירות הגן ,פינות הגן כמו: מטבח, ספר וסיפור, בית וכדומה אצלנו לעומת זאת מתקשרים להורים פעם בחודש לתת את התרשמותם מהילד וגם 3 פעמים בשנה נפגשים בגן עם ההורים אז אצלנו זה שונה כנראה בגלל הגיל של הילד ויש גם המון אבחונים שונים

זוהר עבודה והתנהלות של פסיכולוג חינוכי היא שונה מעבודה של פסיכולוג קליני שזה מי שמטפל בבעלה. בטיפול באמת המערכת והסביבה של האדם מאד חשובות ולא רק הפסיכולוג ולא רק בן הזוג, זה משקל גדול מדי לשים על אנשים ספציפיים. כל אחת מכן יכולה לעזור בדרכה אבל בסופו של דבר העבודה העצמית ואת העזרה המשמעותית היא של בעלך - אתן אלו שתומכות בו בתהליך שלו. נשמע באמת מאתגר מה שהוא עבר מול המשפחה שלו, משבר כזה באמת יכול להוציא לאדם את הרוח מהמפרשים. האם זה נושא שהוא מעלה גם בטיפול ומדבר עליו איתך?

זוהר יקרה. אני מציעה שאולי תבקשי אישור מבעלך ותגיעו ביחד למפגש. כמו שאת מתארת את הדברים בעלך ״איבד״ את משפחתו ויכול להיות שהאבדן הזה מהווה חלק מהדיכאון. יכול להיות שביחסים שלו עם הפסיכולוגית ישנה משאלה להשיב לעצמו תחושה של משפחתיות ונורמליות שמתבטאת במשאלה שהפסיכולוגית תתקשר ותוודא מה קורה איתו.... חשוב שהדברים הללו יעובדו בטיפול ויכול להיות שכניסה שלך - חד פעמית לתוך הטיפול עשויה לתרום. מה דעתך?

הפסיכולוגית ביקשה ממני להגיע ולדבר איתה אפילו ביחידות כמובן שבהסכם עם בעלי אני התנגדתי כי אם אגיד לפסיכולוגית דברים שעלולים לפגוע בבעלי או שבעלי יפרש לא נכון את דבריי אולי אני מגוננת על בעלי יתר על המידה אולי אני דואגת יותר מידי אינני יודעת

זוהר היקרה אל לך לקחת על עצמך את בריאותו הנפשית של בעלך , את תומכת בו ומחזקת אותו וכך גם עושה הפסיכולוגית והשאר תלוי בו. אני מציעה לך להקשיב לעצמך ולאינסטינקטים שלך ולעשות מה שטוב לך בעינייך, וכמובן להתייעץ עם מומחים, במקומך הייתי הולכת יחד עם בעלי לטיפול, אם הוא רוצה בכך.