מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהאיך חוזרים לחיים?

איך חוזרים לחיים?

09/06/17 23:43
8 תגובות

אני בן 22 ובודד, כבר כמה שנים עם חרדה ודיכאון.


עוד מפגש אחד מסיים טיפול בקבוצה, אבל עדיין קשה לי לראות איך אוכל לצאת מהמצב הבודד והלא-אנרגטי שאני נמצא בו.


איך אוכל לרכוש חברים, לפתח תקשורת חברתית כך שאנשים מעוניינים בחברות איתי ?
אין בתוכי את הכוחות להיות מעניין או כיפי. אין לי מאיפה להביא אותם. לכן אני נשמע משעמם ולא רצוי.
אבל אני מתאמץ. לאחרונה נהייתי נעים יותר כלפי אחרים, אבל עדיין יש עבודה.


הטיפול של מערכת הבריאות לא כולל את החלק הזה.
אמשיך להישאר ביני לבין עצמי?
גם אין לי מספיק רצון להיות בסביבת אנשים - עירבוב רגשות.


איך מחליפים אופי?
האופי שלי בכייני ומעצבן... בגלל המצב הרע שאני נמצא בו.
אני מנסה להימנע מהביטויים האלה כמה שאפשר, אבל לפעמים זולגות תגובות כאלה.
אני בעצמי לא אוהב אותי, אז איך אחרים כן?


אני לא מוצא סיבה לקום בבוקר ולעשות דברים לא מעניינים,
או לדבר small talk עם אנשים על דברים חסרי טעם,
או לדבר דברים רציניים שבסופו של דבר משרתים את הפנאי הריקני שאנחנו צריכים.


כל הפעולות שיש להם תרומה רוחנית או נפשית או התפתחותית-אישית כלשהי נראים לי מיותרים.


אני לא מבין איך אנשים בריאים לא רואים את שהפעולות שלהם תפלות, בין אם זה עבודה או לימודים או בילוי חברתי.
אין באמת מה לעשות בחיים, זה מבוי סתום.
זה כאילו הם עדיין לא גדלו, נשארו בבועה של הילדות.
הולכים לאירועים, מעלים תמונות לפייסבוק... מה מניע אותם לעשות את זה?


ויותר מכל איך אני יוצא מזה? איך אני מבטל את התחושה הפנימית של האי-שקט התמידי שמקנן בתוכי?
באמת אנשים יוצאים מזה? תוכלו לתת מספרים שיעידו?


זה מאוד מתיש.


תגובות

גילה-פז
10/06/17 13:23

אלי שלום. מה שאתה חווה ומתאר זה צד אחד של החיים. קשיים, שעמום, פעולות שגרתיות ובדידות. אני מסכימה שמבעד למשקפיים שלך, החיים נראים אפורים וחסרי טעם. מצד שני, יש הרבה טוב. איזון כולל את שני הצדדים. אתה מתאר שיפור במצבך מאז שאתה בקבוצה ויחד עם זאת מציין את הקושי שבעשייה. אתה צודק, זה לא פשוט לרכוש מיומנויות חדשות, לאחר שכבר הורגלת ביישנות , גם אם אינן משרתות אותך. אך האם פשוט לך במקום שבו אתה נמצא? מניחה שלא. נשמע שחשוב ש תמשיך את הקבוצה, תבין שעבורך רכישת מיומנויות תיקח זמן ( המוטיבציה היא השינוי שכבר עשית), אך יש אור בקצה המנהרה. הידיעה היא בידיים שלך וכמו כן הפרשנות על איך החיים נראים. אפשר להתמקד רק בקשה ואפשר לראות שיש גם אחרת. הרי כולנו חיים באותו עולם, וזה רק עניין של תפיסה. ההרגל המנטאלי שלך הוא להתמקד במה לא טוב, במה שמשעמם ואין איזון על ההנאות הקטנות כגדולות. האם עברת טיפול במקביל?

אלי000
10/06/17 22:11

ל- גילה פז: אני לא מרגיש שהקבוצה השפיעה עליי, זה פשוט אני שדחפתי את עצמי להשתנות, להתאמץ, לעשות משהו, כל דבר, רק לצאת מזה. עשיתי כבר כמה דברים, ויש לי עוד דברים לעשות, שהם בניגוד לאופי שלי, כדי להשתנות, בתקווה שזה יגרום למשהו. קשה לי במקום שאני נמצא בו. אני מנסה להתמקד רק בטוב, אבל כל הזמן חוזרות מחשבות של כמה רע - מחשבות אוטומטיות שאין לי שליטה עליהן. בין אם זה מחשבות שאני טיפש, או אידיוט שעשיתי דברים מסוימים, או שכבר אין לי כח.. ואחרי שהמחשבות האלה מגיעות, אני מנסה לומר לעצמי (בראש) שזה לא נכון, והכל טוב, ומנסה לראות את החיובי. מנסה לומר לעצמי שזה ישתפר. לא עברתי אף טיפול במקביל. לאיזה טיפול את מתכוונת?

n1
10/06/17 14:40

הי אלי האם אתה עובד? שי

אלי000
10/06/17 22:11

ל- שי123: עכשיו אני לא עובד. אבל יצא לי לעבוד הרבה זמן וזה לא השפיע. כל הדברים שעשיתי לא השפיעו עליי. אפילו יחס מבחורה שמושכת אותי לא משפיע. שום דבר לא הצליח להזיז אצלי כלום.

היי אלי, נשמע שאתה מאוד מודע לעצמך, למחשבותייך ובכלל לדיאלקטיקה של החיים. במידה מסוימת, אני מרגישה שאתה "מודע מדי" - נכון, במובן הרחב ללכת לעוד אירוע או לעלות תמונה לפייסבוק הן פעולות חסרות טעם בתמונה הרחבה של החיים. אבל, כמו שגילה כתבה, הפעולות הקטנות הללו הן טיפות הצוף שיש לנו בחיים. כשמסכלים על זה במשקפים הרחבים, זה מיותר, אבל במיקרוסקופ, זה יכול להיות טעם החיים. לתחושתי, אתה נוטה להשתמש במשקפיים הרחבים רב הזמן, אתה אולי רואה מצוין את התמונה הרחבה אבל אתה מפספס את הדברים הקטנים שנמצאים לך מתחת לאף. המפתח נמצא בשימוש הנכון בשני זוגות המשקפיים האלה, לכל אחד מהם תפקיד בזמן ובהקשר אחר. מה דעתך?

אלי000
12/06/17 22:12

ל- שיר רייכרט רמות: מוכן לנסות הכל. איך מנסים את מה שהצעת? מה צריך לעשות פרקטית? אם מה שהצעת זה דומה להצעה של גילה פז, אז תקראי מה כתבתי לה: "אני מנסה להתמקד רק בטוב, אבל כל הזמן חוזרות מחשבות של כמה רע - מחשבות אוטומטיות שאין לי שליטה עליהן. בין אם זה מחשבות שאני טיפש, או אידיוט שעשיתי דברים מסוימים, או שכבר אין לי כח.. ואחרי שהמחשבות האלה מגיעות, אני מנסה לומר לעצמי (בראש) שזה לא נכון, והכל טוב, ומנסה לראות את החיובי. מנסה לומר לעצמי שזה ישתפר. " אבל זה לא עוזר.

היי אלי, לנסות להתמקד בטוב זו באמת משימה בלתי אפשרית. כמו שתיארת, המחשבות הרעות הן כיום אוטומטיות, והצעד הראשון הוא באמת לייצר שם קצת יותר "רווח" באוטומט. ההצעה שלי היא על טיפול CBT שיתמקד בדיוק בזה, במחשבות האוטומטיות ובהגמשה שלהם. מה דעתך? האם היית בטיפול? ממליצה לך לקרוא על כך (באתר של מכון קוגנטיקה, לדעתי, אפשר למצוא הסברים טובים)

אלי000
15/06/17 0:00

כמה טיפולים בסך הכל יוצא CBT ? אני מבין שאצטרך לשלם פרטית. מכון קוגנטיקה זה מכון מוכר?