מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהנמאס לי! בא לי לשחרר כבר!! אפשרי? איך?? בבקשה עזרה

נמאס לי! בא לי לשחרר כבר!! אפשרי? איך?? בבקשה עזרה

12/06/17 12:30
1 תגובות

אני חיה עם המחלה הארורה הזו מרבית חיי, מעל 23 שנים. אני פשוט עייפה כבר, נפשית ופיזית. אני בתת משקל קל יחסית, אבל יש תמונות שאני רואה בהן את עצמי ואני נראית לעצמי רזה וחולה ואני מתביישת ושונאת את זה. במקביל לגמרי, התחושה שלי מול עצמי וכשאני מביטה בגופי וחשה אותו, יש את הגועל מכל שומן/עובי, קטן ככל שיהיה, ופחד מתמיד מהשמנה. כל זאת, קשור במישרין לאכילה מינימלית בימים טובים ובולמוסים והקאות בימים קשים. המלחמה נגד הימים הקשים היא יום יומית ולעיתים אחרי כמה ימים קשים נדרשים ממני כוחות נפש עצומים להשגת ולו יום אחד עם אכילה מצומצמת ונטול בולמוסים והקאות. הגוף שלי אחרי ניתוח ועם נזק קשה בוושט. אני חושבת לעצמי כמה טוב היה לו יכולתי לשחרר מהאחיזה הקשה בפחד מהשמנה ואוכל. לו רק יכולתי לאפשר לעצמי לאכול מעט יותר ועוד מעט יותר כדי שלא אזדקק לבולמוס והקאה, ואני לא יודעת איך להגיע לזה. אני מותשת! מתוסכלת מזה שהפתרון לכאורה נגיש ופשוט, אך בפועל לא רק שלא פשוט כלל אלא מרגיש על גבול הבלתי אפשרי. די. אני מבוגרת דיה חולמת לחיות אחרת כי אין אין אין לי כח לדבר הזה כבר!!! אני בטיפול קבוע. אני לא מוצאת מזור. אנא, עצה, הצעה, עזרה כלשהי?? איך עושים את זה?? עניין של שנים וכמעט חיים שלמים. מה עושים??? תודה מראש


תגובות

אוראל-נבון
12/06/17 22:53

היי אלה, הנסיונות לצמצם, אפילו רק במחשבה מובילים לבולמוסים- שמובילים להקאות.וחוזר חלילה. החלמה מהפרעת אכילה (לצד טיפול תזונתי/נפשי/תרופתי) זה בעצם להגיע לאיזון מחשבתי בעניין האוכל, למצוא את האמצע, את האיזון בין הצמצום לבין הבולמוס, שזה בעצם מחשבות של : או הכל או כלום. כמו שכתבת, אילו היית מאפשרת לעצמך לאכול קצת יותר, אולי לא היית "נזקקת" לבולמוסים והקאות. אינני באמת יכולה לייעץ עצות דרך כתיבה כאן מכיוון שאת זקוקה לטיפול ממש ואת כותבת שאת מקבלת אותו, אם כך המשיכי להתמיד ולהתמודד, זו הדרך הנכונה. בהצלחה, אוראל נבון.