מנהלי קהילה
החרדה חזרה
היי, אז פעם ראשונה שאני פותחת את הנושא הכלכך רגיש הזה בחיים שלי שנקרא חרדה. חשבתי שאולי לפרוק את מה שאני מרגישה ולהכיר עוד אנשים שמכירים את אותן תחושות יכול לעזור ולעודד.
אני מעדיפה להשאר אנונימית,בת 21, אחרי צבא ולפני לימודים.
בעצם אף פעם לא היה חסר לי כלום בחיים, הייתי מצטיינת בלימודים, ספורטאית, מוקפת תמיד בחברים וגם בגברים;) ההיכרות שלי עם הדבר הזה שנקרא חרדה התפתחה בערך בגיל 16. בעקבות בעיות בריאותיות שיש לי (מחלת קרוהן), הרגשתי רע לעיתים קרובות וחליתי הרבה. התחלתי לאבד אמון בגוף שלי. לאט לאט הסתגרתי והסתגרתי עד שזה הגיע למצב שאני לא מסוגלת לשבת בכיתה בבית ספר, לא להפגש עם חברים ובסוף בקושי לצאת מהבית.
במשך שנתיים סבלתי מאוד, הייתי בטיפולים פסיכולוגים שלא עזרו ולבסוף נעזרתי בטיפול תרופתי ועברתי לבית ספר פרטי ואפשר להגיד שהצלחתי להתגבר על זה כמעט לגמרי. התנדבתי לצבא ועברתי 3 שנים מדהימות בהן בקושי הרגשתי את קיומה של החרדה.
בחודש האחרון, היא חזרה בבום! פתאום התחלתי לחטוף התקפים קשים שכוללים סרחורות, קשיי נשימה, נימול בגוף, דופק גבוה,רעידות כאבי בטן ,הזעה וירידה חדה במשקל. בגדול אני מרגישה שעומד לקרות לי משהו נורא, ולמרות שאני בן אדם ריאלי עם רגליים על הקרקע ואני מודעת לכך שזה התקף חרדה, התחושות האלו גומרות אותי כל פעם מחדש. לא זכור לי יום בחודש האחרון שלא בכיתי בו מרוב תסכול שזה חזר ומשפיע עלי בכזאת צורה. ניסיתי להמשיך בשגרה ואני פשוט לא מצליחה, חזרתי לטיפול התרופתי וגם זה לא עוזר במיוחד,לא מצליחה להנות משום דבר שאני עושה כי המחשבות הטורדניות תמיד נמצאות שם.. מרגישה אבודה ומועקה ענקית.
אם קיימות פה קבוצות וואטסאפ או אנשים שחוו תחושות דומות ורוצים לדבר, אני אשמח :)
גלי אלן
היי, קודם כל יש לך סיבה להיות אופטימית. את מספרת ששלוש שנים לא היו חרדות כי היית עסוקה בפעילות מספקת. זה כבר מעיד שהאופציה לחיות ללא חרדה קיימת והיא תלויה באורח החיים שלך. אין ספק אם ככה שחלק מהפתרון הוא להיות במסגרת שעושה לך טוב. ההתקפים שחווית בחודש האחרון - עשית בדיקות בריאותיות לבדוק את המצב הגופני? לפעמים עצם הבדיקה מרגיעה. אני אישית התחלתי טיפול בדיקור לא מזמן שמאוד הפחית את החרדות. עד כה לאפס. אולי זה יכול לתמוך בטיפול התרופתי. לדעתי יצרו פה קבוצת וואטסאפ.. תגללי למטה אולי זה נמצא. בהצלחות!
אנונימית96
היי, לא חשבתי על האופציה של דיקור.. באיזו צורה זה עוזר? כלומר מבחינת התחושות הגופניות או יותר משפיע על המחשבות הטורדניות?
גלי אלן
משום מה התגובות לתגובות נמחקות. אין לי ממש מחשבות טורדניות. זה יותר מרגיע אותי מבחינה רגשית, ואת מערכת העצבים.
01
היי , אני מנהל קבוצת וואטסאפ חדשה עם מתמודדים עם הפרעות חרדה ודיכאון את מוזמנת להצטרף 052-2478752
שיר רייכרט רמות
אנונימית יקרה, חייבת להגיד לך קודם כל כל הכבוד על הפנייה שלך לפורום והרצון לקשר עם אחרים עם חוויות דומות! ה-צעד הראשון הוא לא להשאר לבד עם זה, בטח בעבור בחורה צעירה כמוך. שנית, כמו שאת יודעת על בשרך, מחלה כרונית כשלך מעוררת בנו הרבה דברים - גוף ונפש, ובטח כשהיא פורצת בשלב כה צעיר בחיים. בעבר הצלחת להתמודד עם החרדה בצורה מוצלחת ויעילה, היום את חזקה וחכמה יותר - גם התבגרת, וגם למדת מהסיבוב הקודם - את מזהה את החרדה, את יודעת מה עוזר, את כבר לא מופתעת כשהיית - יש לך ניסיון, והוא לטובתך. בטוחה שתצליחי להתגבר גם הפעם עם תמשיכי לטפל בעצמך כך!
אנונימית96
תודה רבה על העידוד
יוגב 1990
אנונימית יקרה. כמי שמתמודד עם חרדה בעצמי אני מרגיש שאופי החרדה שלך ממש דומה לשלי. יכול להיות שאת עוברת תקופה של שינויים בחייך וזה טריגר לחרדה גם אם מדובר בשינויים טובים או הצלחות. ובכל מקרה קשה להתגבר על חרדה תוך חודש. קחי בחשבון ובהשלמה שלהתגבר על החרדה זה תהליך של עבודה עצמית, טיפול תרופתי, ואולי גם טיפול התנהגותי. תני לעצמך את הזמן הזה גם אם זה בא על חשבון "מרוץ החיים"
אנונימית96
תודה על התגובה ! שלחתי לך גם הודעה בפרטי :)