שלום לך יקרה. אינני יודעת על קשר בין דיכאון לבין מאניפולטיביות. מאידך, את מציגה תמונה של אדם שלא חי טוב בתוך הזהות שלו ולכן מאמץ לו כל הזמן סיפורים אלטרנטיביים. לעיתים, אצל אנשים שאומצו ( ואולי זה קשור לסיפור שלו) נצרבת חוויה של דחייה ראשונית קשה המלווה בבור רגשי ( ״מה לא היה בסדר בי שאותי נטשו?!). בענייני נפש יש היגיון פנימי שאיננו נראה כלפי חוץ. אני בטוחה שאם נשב לשיחה עם הבחור נבין את ההגיון בשיגעון.... זו הדרך שלו כנראה לשרוד את החיים וכפי הנראה אין לו את הכוחות והאומץ לעמוד מול המעשים של עצמו או להתמיד בפעילות כמו לימודים או עבודה שדורשים הרבה משאבים רגשיים בעיקר ובמיוחד אם הדיכאון ממנו הוא סובל עדיין פעיל.... מה דעתך?

אכן לדיכאון יש סימפטומים נלווים. חשוב לראות שהוא מטופל היטב נפשית ותרופתית. הנטייה להאשים את כולם היא הדרך שלו לשרוד.... לא להביט במראה ולפגוש את עצמו - בלי השקרים והסיפורים זה יכול להיות כואב מדי....אני מבינה שזה מאוד מכעיס ומקומם אבל אם היית יכולה לראות את המקום הפסיכולוגי ממנו באים הדברים ולגייס אמפאיב וחמלה זה היה יכול ליצור שינוי במערכת היחסים. הבחור כשהוא מסתכל בעיניים של אחרים מרגיש כישלון ואכזבה - אם היה רואה שם משהו אחר יכול להיות שהיה נוצר סדק לשינוי. מה דעתך?

מסכימה לחלוטין. בתור מי שהחזיקה מסגרות והייתה פעילה ובריאה- לא זוכרת את עצמי מאוד מניפולטיבית. כיום הדכאון שולט. וכך גם השקרים והמניפולציות. כמו שאמרה מעלי- מבושה. מחוסר כוח לקחת אחריות. מרצון להתקבל למרות חוסר ההתמודדות. מתוך התמכרות חוזר ההתמודדות. אני מאוד לא אמינה בימים אלו. מה שמעלה אשמה. זה מאוד בעייתי מול אנשים שרוצים לעזור- רואים את השקרים, ולא רוצים להראות את חוסר האמון. .. פתרון שלי- שכואב ואני לא מיישמת- כל פעם שיש שקר - לשקף באמפתיה... כלומר. .. לומר למשל. . אני מבין שהיה ממש קשה לך להתמודד וללכת לעבודה. .. מה יכול לעזור לעשות את זה? אכן. מטפל יכול לעזור כי לפחות זה מקום של אמת. בו אפשר לשתף בחוסר ההתמודדות שמגיעה מייאוש או מובילה לחיים לא מוגשמים ולכן לא מספקים ולא ממלאי כוחות. כן. . קל יותר לראות מהצד קשה להיות בקשר כזה. כנראה שלמתמודד קשה יותר המחשבה של לקיחת אחריות על חייו הלא מספקים. וחוסר האחריות היא כמו שאמרו מעלי מחוסר אמונה ביכולת. אצלו נשמע שחוסר ההצלחה במציאות מקבעת את זה.

שמחה לעזור קצת בהבנה. .. על אף הדכאון הסתמי שעוטף אותי. אני מקווה שאת טועה! שבטיפול נכון אפשר צעד צעד לקבל יותר כוחות. מייאש לחשוב שלא. אני לא ממש מתאמצת עם העייפות והשליליות לעשות את זה. אבל שומעת ושמעתי מאחרים שהצליחו.. ההגעה לאתר לקשקש על הנושא זה גם קצת לזרוק חוטים החוצה מהבוץ. עדיין בבוץ אך לא רק בעצמי.

עינת, תרגישי טוב. זה יפה שאת יוצאת מעצמך וזורקת חוטים החוצה מהבוץ. מלמד שכן יש כוחות וכן יש תקווה! תמשיכי.... מחזיקה לך אצבעות.