מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

עזרה ל

24/06/17 20:16
8 תגובות

שלום רב ברצוני לשתף על מנת שאוכל להבין מה עובר עלי ולקבל עזרה
אני בנאדם חרוץ עובד יוזם ובדרך כלל כל חיי הייתי בנאדם מאוד חברותי , ואף פעם לא עניין אותי מה אנשים חושבים עלי
קיום אני בגיל ה30 מתנהלת בצורה שונה , מרגישה להפעמים שאין בי יותר מדי , אין ברצוני לפגוש אנשים כמעט בכלל , על מנת שלא יגיעו למצב שלא יואהבו אותי , במפגש הראשוני אנשים מתים עלי ואז אני מפחדת מעוד מפגשים , על מנת לא להרוס להם את מה שהם חשבו בפעם הראשונה , אז אני נמנעת כמעט ממפגשים חברתיים , עם חברי ילדות של בן זוגי הפסקתי לגמרי להיפגש , כי הרגשתי תמיד ששופטים אותי , הרגשתי נבוכה במפגשים , הרגשתי שאין לי מה לומר , תמיד הרגיש שהשקט ממש מכה בי כאשר אני איתם , הייתי רוצה להבין מאיפה דברים כאלה יכולים ל נבוע ומה הבעיה ולפתור אותה .
זה ממש מציק שלא בא לי ללכת למפגשים חברתיים שאני בעצם תמיד אהבתי כאלה .
בעבודה אני לגמרי אחרת שולטת במצב והכי אני שיש , אבל נפצעתי לאחרונה אז עכשיו אני גם לא בעבודה , מה שגורם לי כמעט להתבודד למעט חברתי הטובה המשפחה שלי , ומשפחת בן זוגי שאותם אני עוד מסכימה לפגוש , וגם את החברה הטובה להפעמים גם קשה לי ,
כמעט ולא מתקשרת עם אנשים טלפונית על מנת לא ליצור מפגשים חברתיים .
מה לעשות אשמח לדעת שהמצב לא כזה רציני ושאפשר להגיע לפיתרון .


תגובות

שלום לך יקרה. מתוך דברייך עולה שחל איזשהוא שבר בחייך אשר פגע בדימוי העצמי שלך ובהערכה העצמית. נראה שיותר מאשר אחרים שופטים אותך את מרגישה שלא בטוב עם עצמך ( הרגשה שאין לך מה ״למכור״, אין לך מה להגיד וכד׳) מתוך מקום זה של תחושת ריקנות ואולי אכזבה מעצמך את מפחדת לפגוש אנשים מאחר ואינך יכולה לספק את ה״סחורה״ את פוחדת שהם יגלו את ה״אמת״ שאת לא באמת כזו מקסימה, יפה ומוצלחת...

נראה שאת משקיעה המון אנרגיה בבניית מסכה של הצלחה מול האחרים מתוך פחד שאם לא תהיי כזו תאבדי את אהבתם. ככל שאת משקיעה יותר אנרגיה כך הנפש והגוף שלך מתמרדים כנגד מפגש עם אותם האנשים. כל מפגש עם אנשים הופך למעין מבחן ליכולת שלך לצאת ״מוצלחת״ והמבחן עצמו מעורר חרדה מאי הצלחה. ספרי מה קרה בחייך שגרם לך לראות את עצמך באופן אחר?, על איזו פציעה את מדברת?, האם השינוי קשור לפציעה?

כאבים.עזים.
25/06/17 10:05

אני חושבת שכאשר אני בזוגיות לטווח ארוך אני מורידה את כל המגנות, מסכות ונשענת על הבן זוג ואיכשהו מאבדת את האני הפרטי שלי , מה שקרה לי בשני מערכות זוגיות שהיו לי , עכשיו אני נשואה ואין לאן ללכת על מנת לבנות מחדש , ואני כביכול לא מכירה יותר את מי שאני , אני מרגישה בדיוק את מה שאמרת , השינוי שהגעת למצב הזה ,אני חושבת שזה הרבה שנים של זוגיות שאיבדתי את האני הפרטי שלי ,ואני ובין זוגי כבר לא מקימים יחסי מין המון זמן , והוא היה נוהג לקרוא לי דובון שמנמנן (שמנה) בכינויים כביכול בצחוק , ובאמת עליתי במשקל תוך כדי , אני לא שמנה כלל קצת מלאה למרות זאת אני לא ניראת אותו דבר , הזנחתי את המראה שלי איני מטפחת את עצמי כלל , והייתי ממש בתוך העבודה שלי כל כולי , לא נתתי לשום דבר מקום יותר בחיי , בערך 4 שנים , עד שהגעתי למצב שאיני רוצה לראות אפילו חברים , אני מרגישה קצת שבן זוגי לא כל כך אוהב שאני חופשיה ולא ממקום רע , אבל אני חושבת שחלק ממה שקורה לי זה גם קצת בגללו , הוא אוהב מאוד אבל אני חושבת שיש לנו בעיות סמויות שחייב לפתור אותם(אני חושבת שהפחד שלו לאבד אותי , שאולי אני אתעניין באחר , או שלא ארצה אותו , בכל מקרה איני מרגישה חופשיה כלל יותר מול אנשים , היה סיטואציה שממש זזתי על מנת שלא יראו אותי , כדי לא להיתקל במישהי שממש רצתה שנתחבר ואני ממש ברחתי מזה , לא נתתי לה מקום . אני חושבת שיש לבעלי בעיות ביחסי מין בגלל שאין לו חשק מיני והוא אינו מסוגל להודות בדבר , ולכן הדברים יוצאים בצורה כזו מכוערת למרות אהבה שלו אלי , אני חושבת שהוא מחביא וזאת הדרך שלו . אנחנו מדברים גלוי ורוצים ללכת לטיפול , אבל לא דיברנו עדיין על היחסי מין כי לא רציתי להוריד אותו יותר , שאני בעצמי איני יודעת מה הבעיה וכמובן לשנינו יש בעיה ביחסי מין , כי גם לי אחרי זמן מסוים במערכת יחסים אין לי חשק כלל . אני יותר דואגת מלהוריד אותו , למרות שהוא ממש עושה לי את זה על בסיס יום יומי ושוב אני לא חושבת שזה ממקום רע אני חושבת שזה נובע מפחד . נפלתי ונפצעתי קשה יום לפני שרציתי לעזוב את העבודה , על מנת לפתוח דף חדש בחיי ולעשות שינוי אני כרגע בחופשת מחלה , ולכן גם את העבודה אין לי כבר לא יודעת לכמה זמן , אז עכשיו אני יותר מבודדת , אני משתדלת לפגוש את חברתי ובת דודתי , ועוד כמה כדי שזה לא יחמיר אבל זה לא תמיד קל , ורוב הפעמים לא בא לי , ובכלל הפציעה עכשיו גורמת עוד יותר לסבל , כי אין לי סבלנות לאנשים מהכאב , וקשה לי להיות עם אנשים שרק יתנו לי ואני לא להם , שאני יבשה שלא יהיה בא לי לדבר שיהיה לי כואב ולא ארגיש בנוח להפיל את זה על אנשים , לא נוח לי פתאום עם עצמי בשום סיטואציה , כי כביכול איו לי מה לתת בחזרה , אני ממש מרגישה שאני במבחן אצל אנשים כל הזמן . אני תמיד הייתי עוזרת לאנשים ונותנת עצות היום אני ממש בפעם הראשונה בחיי עובדת אצות , ברמה שלא חשבתי בכלל שזה אפשרי , וזה רוב הזמן מעציב אותי , אני לא חושבת שאני בדיכאון אבל אני ממש עצובה מהמצב שאני מרגישה שאני הכנסתי את עצמי ,

כאבים.עזים.
25/06/17 17:00

אורית נעלמת קצת

כאבים.עזים.
25/06/17 17:01

כאבים.עזים.כאבים עזים לפני 7 שעות אני חושבת שכאשר אני בזוגיות לטווח ארוך אני מורידה את כל המגנות, מסכות ונשענת על הבן זוג ואיכשהו מאבדת את האני הפרטי שלי , מה שקרה לי בשני מערכות זוגיות שהיו לי , עכשיו אני נשואה ואין לאן ללכת על מנת לבנות מחדש , ואני כביכול לא מכירה יותר את מי שאני , אני מרגישה בדיוק את מה שאמרת , השינוי שהגעת למצב הזה ,אני חושבת שזה הרבה שנים של זוגיות שאיבדתי את האני הפרטי שלי ,ואני ובין זוגי כבר לא מקימים יחסי מין המון זמן , והוא היה נוהג לקרוא לי דובון שמנמנן (שמנה) בכינויים כביכול בצחוק , ובאמת עליתי במשקל תוך כדי , אני לא שמנה כלל קצת מלאה למרות זאת אני לא ניראת אותו דבר , הזנחתי את המראה שלי איני מטפחת את עצמי כלל , והייתי ממש בתוך העבודה שלי כל כולי , לא נתתי לשום דבר מקום יותר בחיי , בערך 4 שנים , עד שהגעתי למצב שאיני רוצה לראות אפילו חברים , אני מרגישה קצת שבן זוגי לא כל כך אוהב שאני חופשיה ולא ממקום רע , אבל אני חושבת שחלק ממה שקורה לי זה גם קצת בגללו , הוא אוהב מאוד אבל אני חושבת שיש לנו בעיות סמויות שחייב לפתור אותם(אני חושבת שהפחד שלו לאבד אותי , שאולי אני אתעניין באחר , או שלא ארצה אותו , בכל מקרה איני מרגישה חופשיה כלל יותר מול אנשים , היה סיטואציה שממש זזתי על מנת שלא יראו אותי , כדי לא להיתקל במישהי שממש רצתה שנתחבר ואני ממש ברחתי מזה , לא נתתי לה מקום . אני חושבת שיש לבעלי בעיות ביחסי מין בגלל שאין לו חשק מיני והוא אינו מסוגל להודות בדבר , ולכן הדברים יוצאים בצורה כזו מכוערת למרות אהבה שלו אלי , אני חושבת שהוא מחביא וזאת הדרך שלו . אנחנו מדברים גלוי ורוצים ללכת לטיפול , אבל לא דיברנו עדיין על היחסי מין כי לא רציתי להוריד אותו יותר , שאני בעצמי איני יודעת מה הבעיה וכמובן לשנינו יש בעיה ביחסי מין , כי גם לי אחרי זמן מסוים במערכת יחסים אין לי חשק כלל . אני יותר דואגת מלהוריד אותו , למרות שהוא ממש עושה לי את זה על בסיס יום יומי ושוב אני לא חושבת שזה ממקום רע אני חושבת שזה נובע מפחד . נפלתי ונפצעתי קשה יום לפני שרציתי לעזוב את העבודה , על מנת לפתוח דף חדש בחיי ולעשות שינוי אני כרגע בחופשת מחלה , ולכן גם את העבודה אין לי כבר לא יודעת לכמה זמן , אז עכשיו אני יותר מבודדת , אני משתדלת לפגוש את חברתי ובת דודתי , ועוד כמה כדי שזה לא יחמיר אבל זה לא תמיד קל , ורוב הפעמים לא בא לי , ובכלל הפציעה עכשיו גורמת עוד יותר לסבל , כי אין לי סבלנות לאנשים מהכאב , וקשה לי להיות עם אנשים שרק יתנו לי ואני לא להם , שאני יבשה שלא יהיה בא לי לדבר שיהיה לי כואב ולא ארגיש בנוח להפיל את זה על אנשים , לא נוח לי פתאום עם עצמי בשום סיטואציה , כי כביכול איו לי מה לתת בחזרה , אני ממש מרגישה שאני במבחן אצל אנשים כל הזמן . אני תמיד הייתי עוזרת לאנשים ונותנת עצות היום אני ממש בפעם הראשונה בחיי עובדת אצות , ברמה שלא חשבתי בכלל שזה אפשרי , וזה רוב הזמן מעציב אותי , אני לא חושבת שאני בדיכאון אבל אני ממש עצובה מהמצב שאני מרגישה שאני הכנסתי את עצמי ,

כאבים.עזים.
24/06/17 22:22

אני חושבת שכאשר אני בזוגיות לטווח ארוך אני מורידה את כל המגנות, מסכות ונשענת על הבן זוג ואיכשהו מאבדת את האני הפרטי שלי , מה שקרה לי בשני מערכות זוגיות שהיו לי , עכשיו אני נשואה ואין לאן ללכת על מנת לבנות מחדש , ואני כביכול לא מכירה יותר את מי שאני , אני מרגישה בדיוק את מה שאמרת , השינוי שהגעת למצב הזה ,אני חושבת שזה הרבה שנים של זוגיות שאיבדתי את האני הפרטי שלי ,ואני ובין זוגי כבר לא מקימים יחסי מין המון זמן , והוא היה נוהג לקרוא לי דובון שמנמנן (שמנה) בכינויים כביכול בצחוק , ובאמת עליתי במשקל תוך כדי , אני לא שמנה כלל קצת מלאה למרות זאת אני לא ניראת אותו דבר , הזנחתי את המראה שלי איני מטפחת את עצמי כלל , והייתי ממש בתוך העבודה שלי כל כולי , לא נתתי לשום דבר מקום יותר בחיי , בערך 4 שנים , עד שהגעתי למצב שאיני רוצה לראות אפילו חברים , אני מרגישה קצת שבן זוגי לא כל כך אוהב שאני חופשיה ולא ממקום רע , אבל אני חושבת שחלק ממה שקורה לי זה גם קצת בגללו , הוא אוהב מאוד אבל אני חושבת שיש לנו בעיות סמויות שחייב לפתור אותם(אני חושבת שהפחד שלו לאבד אותי , שאולי אני אתעניין באחר , או שלא ארצה אותו , בכל מקרה איני מרגישה חופשיה כלל יותר מול אנשים , היה סיטואציה שממש זזתי על מנת שלא יראו אותי , כדי לא להיתקל במישהי שממש רצתה שנתחבר ואני ממש ברחתי מזה , לא נתתי לה מקום . אני חושבת שיש לבעלי בעיות ביחסי מין בגלל שאין לו חשק מיני והוא אינו מסוגל להודות בדבר , ולכן הדברים יוצאים בצורה כזו מכוערת למרות אהבה שלו אלי , אני חושבת שהוא מחביא וזאת הדרך שלו . אנחנו מדברים גלוי ורוצים ללכת לטיפול , אבל לא דיברנו עדיין על היחסי מין כי לא רציתי להוריד אותו יותר , שאני בעצמי איני יודעת מה הבעיה וכמובן לשנינו יש בעיה ביחסי מין , כי גם לי אחרי זמן מסוים במערכת יחסים אין לי חשק כלל . אני יותר דואגת מלהוריד אותו , למרות שהוא ממש עושה לי את זה על בסיס יום יומי ושוב אני לא חושבת שזה ממקום רע אני חושבת שזה נובע מפחד . נפלתי ונפצעתי קשה יום לפני שרציתי לעזוב את העבודה , על מנת לפתוח דף חדש בחיי ולעשות שינוי אני כרגע בחופשת מחלה , ולכן גם את העבודה אין לי כבר לא יודעת לכמה זמן , אז עכשיו אני יותר מבודדת , אני משתדלת לפגוש את חברתי ובת דודתי , ועוד כמה כדי שזה לא יחמיר אבל זה לא תמיד קל , ורוב הפעמים לא בא לי , ובכלל הפציעה עכשיו גורמת עוד יותר לסבל , כי אין לי סבלנות לאנשים מהכאב , וקשה לי להיות עם אנשים שרק יתנו לי ואני לא להם , שאני יבשה שלא יהיה בא לי לדבר שיהיה לי כואב ולא ארגיש בנוח להפיל את זה על אנשים , לא נוח לי פתאום עם עצמי בשום סיטואציה , כי כביכול איו לי מה לתת בחזרה , אני ממש מרגישה שאני במבחן אצל אנשים כל הזמן . אני תמיד הייתי עוזרת לאנשים ונותנת עצות היום אני ממש בפעם הראשונה בחיי עובדת אצות , ברמה שלא חשבתי בכלל שזה אפשרי , וזה רוב הזמן מעציב אותי , אני לא חושבת שאני בדיכאון אבל אני ממש עצובה מהמצב שאני מרגישה שאני הכנסתי את עצמי ,

כאבים.עזים.
24/06/17 22:24

אני ממש שמחה שענית לי , הרגשתי יותר שאין לי מושג למי לפנות ומה לעשות , זה שאת עונה זה דבר שאני ממש מעריכה וכל כך מהר תודה

כאבים.עזים.
25/06/17 10:04

מה אני צריכה לעשות , מזה אומר עלי בעצם ?