מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חדשה פה.

29/06/17 7:52
17 תגובות

הגעתי לקבוצה אתמול ופתחתי דיון בדיוק על הנקודה של האבחנה ש קראתי פה אחרי...
במקרה שלי כאילו אין כזו אבחנה ברורה- למעט מאניה אחת שהגיעה בעקבות סקס סמים ואלכוהול, לא חוויתי פסיכוזה. גם אין לי פגיעה עצמית פיזית.
יש אפיזודות היפומניות שלמדתי להכיר בקיומן, לא לגמרי כשהן קורות לא אושפזתי רשמית. הייתי במקום פרטי כמו אשפוז יום. .
נשמע פשוט יחסית. וכנראה שכן. תמיד אפשר לסבול יותר אז לא עושה תחרות סבל.
אבל- אני לא מצליחה לשמור על תפקוד- אין לי זוגיות, או עבודה או סדר יום. לאחר שחשבתי שיצאתי מזה ואצלי לשמור על איזון- שוב נפלתי לחודש וחצי במיטה אז לא לוקחת על עצמי אחריות מתוך פחד ונסו שלא אצליח להחזיק בה.

והאשמה והבושה ענקית. דווקא כי זה אפור כזה. כאילו משהו שאולי אנשים חווים, גליות מצב רוח שאני לא מצליחה לא לקחת קשה. .אני נראית בעלת יכולות, ומרגישה כ"כ ריקה ושקרית.

אני מטופלת תרופתית בלמיקטל וציפרלקס, והיו מסוימות לעבור אביך לא הגבתי טוב- לא למירו דפלפט ו סרקוואל.



תגובות

shandy
29/06/17 8:57

אצלי אני ביפולארית סוג 2 עם ראפיד סייקל/או אולטרה ראפיד סייקל אצלי הדבר הראשון שצץ זה דכאון ביחד עם פגיעה עצמית ואחר כך גם אובדנות.לפני כמה חודשים חטפתי אפיזודה דכאונית מאוד ביחד עם פסיכוזה קטנה ונאלצתי להתאשפז במחלקה. לפני 3 שבועות[היו כמה אפיזודות דכאוניות ומאניות באמצע] הייתה לי אפיזודה מאנית עם פסיכוזה שכללה פרנויות ראיית דברים ושמיעת דברים המאניות שלי בדרך כלל הן מאניות דיספוריות. מה שאומר שבמקום להרגיש אופוריה בזמן מאניה.... אני מרגישה מאוד עצבנית מאוד חסרת שקט מאוד אנרגטית ואני מרגישה אי נוחות עם זה. ובזמני דכאון אני מאוד דכאונית ומסוגלת לפגוע בעצמי ולהגיע למצב אובדני מאוד בקלות

עינת-123
29/06/17 11:25

צר לי לשמוע. נשמע שינויים דרמטיים להתמודד איתם. מקווה שהטיפול התרופתי עוזר

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
01/07/17 21:54

היי עינת ברוכה הבאה. שלום שאנדי, מקווה ששלומך טוב יותר מאז האפיזודה האחרונה. אני רוצה להעלות נקודה חשובה - שאני מנסה בעצמי ללמוד אותה. חשוב לא לתת לתיוג ולהפרעה לצבוע את כל מי שאנחנו, עם כל המצוקה שבדבר. יש תקווה, ויש חיים ועם עזרה נכונה אפשר לחיות עם מה שיש לנו. אני הולכת לכל מיני טיפולים מעבר לטיפול התרופתי - שעוזר רק לסימפטומים ולהקלה על המצוקה האקוטית, אבל לא על המון מצוקות יום-יומיות, ועל תחושת המסוגלות שנפגעה כמו שעינת מתארת. אני הולכת למטפל דינאמי, למטפלת בתטא הילינג, טיפולי דיקור סיני ורפלקסולוגיה ומתרגלת מדיטציה ומנסה לשמור על כושר. הייתי בסופשבוע הזה בקורס מטפלים וישבו איתי בחדר בחורה שמתמודדת עם סכיזופרניה, עם הפרעה סכיזואפקטיבית ובחור עם דיכאון. ומה שמיוחד בזה ושרציתי לשתף הוא שיש תקווה ושיש למה ולאן לשאוף. אתן הרבה יותר מהתיוג "מאניה דיפרסיבית". אתן אמיצות, חזקות, לא מוותרות. אתן נמצאות כאן ומחפשות איך להקל על סבלכן. ויש מה לעשות הרבה מעבר ללקחת כדורים - יש המון דרכים לשמור על עצמנו ועל אורח חיים יציב ובריא ולחזור לתפקד ולהנות מהחיים והכי חשוב, לאהוב את עצמנו.

shandy
02/07/17 13:24

מיום שישי שעבר אני כבר באפיזודה דכאונית. הריאליזם של ראפיד סייקל

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
02/07/17 14:30

מחבקת אותך שאנדי... יש משהו שאת צריכה?

shandy
02/07/17 17:29

לא רוצה הרבה חוץ מלדאוך..

shandy
02/07/17 17:29

במקום ממש אפל ורע כרגע

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
02/07/17 19:05

איפה את נמצאת? יש מישהו איתך שעוזר, שדואג?

shandy
02/07/17 22:43

נמצאית בבית. חזרתי מ"בילוי" עם חברים

shandy
03/07/17 10:25

כנראה שאצתרך להתאשפז בדחיפות בגלל המצב

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
03/07/17 13:34

שולחת חיבוקים וחיזוקים. הכי חשוב תשמרי על עצמך, תזכרי שהמחשבות שלך הן לא את

shandy
04/07/17 18:58

בליווי העובדת סוציאלית שלי אתמול בערב התאשפזתי במחלקת מיון והשהייה בבית חולים פסיכיאטרי

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
05/07/17 9:57

שמחה שיש לך עובדת סוציאלית ושאת במקום מוגן ובטוח.

shandy
14/07/17 11:30

אישרו לי יציאה לבית לסוף שבוע[ זה למה אני פה כותבת את ההודעה הזאת] ואני כנראה אשתחרר בסוף שבוע הבא

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
14/07/17 11:53

אני מניחה שזה חדשות טובות? שנדי, איך את מרגישה? מה מצבך? מי נמצא בבית שיקלוט אותך ויתמוך?

shandy
14/07/17 12:13

אני חוזרת למצב רוח תקין לאט לאט. אבא שלי בא בבוקר לקחת אותי מהבית חולים לבית ואני חוזרת לשם בראשון בבוקר

Lilu1
מנהל קבוצה
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי. מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית, לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות. לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
14/07/17 12:25

איזה יופי. אני מרגישה מהכתיבה שלך שאת הרבה יותר בטוב. אם את רוצה אשמח לשמוע בפרטי מה עבר עלייך, אולי להבין מה עורר את ההתקף?