מנהלי קהילה
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין
מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום.
ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה.
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין
בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי.
פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם.
פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין
בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית.
תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה.
עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות.
כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.
מובילי קהילה
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
חשד למיילומלציה ראשונית
30/06/17 12:30
2 תגובות
שלום,
אני חדשה כאן ואשמח בבקשה לקבל הסבר/ מידע.
לאימי בת 48 הסובלת מפסוריאזיס עורי ואובחנה כחולת פיברו.
הגיעו תוצאות MRI על כל חוט עמוד השדרה, ולפיהם בחלק הגבי והמתני סימני psoriatic artropaty, וצבווארי התעברות קשה של ALL עם לחץ ניכר על החוט בגובה c4-c5 וחשד למיילומלציה ראשונית. בנוסף פריצת דיסק בגובה זה.
האם מניסיונכם אכן יכול להיות מיילומלציה? הרופא המליץ לה לעשות ניתוח דחוף, אך היא לאחר 3 ניתוחים מסובכים בחייה וחוששת לעשות עוד אחד כעת על עמוד השדרה.
אשמח לקבל להסבר עד כמה הניתוח לטיפול במיילומלציה מסובך, האם ניתן לעשות טיפולים כלשהם במקום הניתוח?
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
פרופ' עמירם כ"ץ
תשובת ה- MRI שרשמת מתארת, להבנתי, שינויים במפרקי החוליות שנובעים מפסוריאסיס בעמוד השדרה המתני והגבי, התעבות הרצועה שעוברת קדמית לחוליות עמוד השדרה, פריצת דיסק בין חוליות הצוואר 4 ו- 5, לחץ על חוט השדרה באזור זה וחשד לנזק לחוט השדרה באותו אזור. לא ברור מהתיאור הרשום מה בדיוק גרם ללחץ ואם קיים נזק או לא קיים נזק לחוט השדרה, אך נראה שהמפענח רואה סימנים מינימליים שאולי מצביעים על נזק ואולי לא ושעלולים להיות תוצאה של הלחץ המתואר. לדעתי, לא ניתן להסיק מסקנה טיפולית איזושהי מהתיאור הזה כשלעצמו ומשמעות הממצאים תלויה בתופעות הקליניות בגללן בוצעה הבדיקה. אם יש נזק נוירולוגי מתדרדר אותו ניתן לייחס ללחץ המתואר, סביר שאמנם יש הצדקה להתערבות ניתוחית שתסיר את הלחץ. אם לא, צריך לבחון את משמעות ההפרעה הקלינית והסיכון היחסי להרעה נוירולוגית ללא התערבות ניתוחית ועם התערבות ניתוחית.
foreverorna
הי סטלה, מנסיוני, תנועתיות עדינה של הגב העליון, ללא כאב או אם קיים כאב ללא הגברה שלו, יכולה להפחית כאבים משמעותית. את מוזמנת לנסות בעצמך: http://ornapizanty.com/2setsofmovements1 בהצלחה, אורנה פיזנטי, פיזיותרפיסטית ומורה לפלדנקרייז