מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

שלום, שמי יואל

10/07/17 10:51
4 תגובות

שמי יואל, בן 27 ומתגורר בחיפה. לאחר שיצאתי משירות צבאי של שבעה חודשים מלווה בחרדות, סטרס, פחד מחברה, אשליות, דכאונות ועוד- אובחנתי בסכיזופרניה, והתחלתי להסתגר בבית. מגיל 19... עד גיל 22- ממעיט ביציאה מהבית באופן קיצוני. הייתי מבלה את זמני במחשב, משחק במשחקי מחשב רבים, גולש באינטרנט באופן מוגזם וצופה במאות סדרות וסרטים, ומקשיב למוסיקה. אני מכיר את תופעת ההיקיקומורי כבר מאז.
אשמח לשתף עוד מסיפורי, ואני מקווה שעוד אנשים עם התמודדויות דומות יצטרפו לקהילה וישתפו את סיפוריהם.


תגובות

מיכאל451
10/07/17 11:09

שלום יואל. עכשיו קראתי את סיפורך ואני מבין שההסתגרות מאחוריך. מאוד הייתי רוצה לשמוע את סיפורך המלא. ואיך יצאת מהחדר. אולי נוכל לשתף פעולה ולהקים כתובת אינטרנטית יותר מוצלחת למסתגרים ולמסגרים לשעבר. אשמח להמשיך את השיחה הזאת, ותודה רבה שעניתה! מיכאל

DeadIEnd
23/07/17 7:19

שלום מיכאל. ניתן להגיד שההסתגרות הקשה מאחוריי, אך אני עדיין מרבה להסתגר בביתי - לעיתים ימים ואף שבועות. אמשיך לספר מסיפורי- אני בנאדם שסבלתי מכל מיני בעיות נפשיות במהלך חייו. תמיד הרגשתי שונה. הדבר נגלה לראשונה בתסמונת טורט בגיל 9 לאחר חלומות בהם סיפרתי שרודפים אחריי. לא הפסקתי להשתעל לגמריי - טיק קולי -במשך שנה. בגיל 11 החלתי לסבול מהתקפיי חרדה קשים שמנעו ממני לישון כמו שצריך בלילות. לאט לאט הבעיות נעלמו.. עד גילאים 13-17. בגילאים אלו התחלתי לחוות חרדה חברתית, סטרס ואשליות ברמות עוצמתיות, ואף נהגתי לשתוק ליד ילדי בית ספרי רוב הזמן במשך כמה שנים- והדבר הפריע לי בכל יכולתי לנהל חיי חברה ובלימודיי. עם זאת, סיימתי 12 שנות לימוד. אז הגיע הזמן להתגייס- ואחרי כל הסבל של השנים הקודמות החלטתי להשאר בבית לפני הגיוס, והמעטתי ביציאה כשנה. הגיע הגיוס, התגייסתי ושירתתי 7 חודשים- מביניהם חודשיים בהם הגעתי לתפקיד טוב- שבו החרדות התחזקו פי כמה וכמה והפחד מאנשים גבר- עד שנשברתי. השתחררתי מהצבא על סעיף נפשי באיומים כי אני מסוכן לעצמי. נשארתי בביתי מספר חודשים עד שמשפחתי דאגה לי והזמינה מישהי מקופת חולים לראות מה מצבי. לא הגבתי כלל לבואה, ובערב אישפזו אותי בבית חולים מעלה הכרמל אשפוז בו הצלחתי להשתחרר מרצוני לאחר כשבוע. קיבלתי תרופות, לקחתי אותם מספר חודשים עד שהפסקתי. יום אחד באה אחות פסיכיאטרית לבקר אותי וסיפרה לי שאני לוקה בסכיזופרניה. הדבר הכניס אותי לכזה שוק שלאחר שהיא עזבה חטפתי התקף פסיכוטי חריף למשך שעתיים ואז התאשפזתי מרצוני ושוחררתי מהר כי מצבי היה יציב. התחלתי לקחת כדורים יום יום - והתחלתי לסבול יותר ויותר מחרדות משתקות ופחד מאנשים ואשליות שנמשכו 3 שנים- בהם הסתגרתי בביתי. לאחר 3 שנים החלטתי לעבור להוסטל על מנת להשתקם- שיקום שנמשך כ3-4 שנים.. עד שעברתי לבית חדש שרכשתי אותו לאחר שמכרתי איתי ביתי הקודם, ועכשיו אני גר בו - תחת מסגרת דיור מוגן. זוהי התמצית של הדברים. בשיקומי עשיתי מלא דברים על מנת לשפר את מצבי- והתחלתי לאט לאט לתפקד יותר טוב. ניסיתי להשלים בגרות מלאה שנה שעברה, עבדתי כשנה וחצי בעבודה במשרה חלקית ועוד. אני אשמח לעזור לך בהקמת אתר! מעניין באמת עם עוד הרבה אנשים אשר סבלו/סובלים מהסתגרות בישראל. התופעה נפוצה מאוד בחו"ל וכמובן ביפן, אך בישראל לא מרבים לדבר על התופעה כלל.

מיכאל451
23/07/17 10:54

שלום יואל, קראתי את הסיפור שלך. תודה רבה ששלחת לי. היה לי צער לקרוא על כל הקשאים שהיו לך במרוצת השנים. אך גם שמחתי לקרוא איך בכל זאת הצלחת בהרבה דברים. בעיני, לסיים שבע שנות לימוד זה הישג לא קטן בכלל. ולשרת בצה"ל שבע חודשים זה הישג שראוי להתגאות בו. אני רואה שיש לך כוחות, ושאתה כל פעם מצליח להרים את עצמך. לעבוד במשרה חלקית זה גם הישג משמעותי. אוי לאנשים שמזלזלים בערך האנושי והדתי של העבודה. "גדולה המלאכה שמכבדת את בעליה." גם התרגשתי בסוף של הודעתך כשאתה מציע לשתף פעולה איתי להקים אתר אינטרנט. אני מעוניין להיפגש איתך. אולי לשתות כוס קפה ביחד באיזה בית קפה. יש מרחק לא מבוטל בין ירושלים וחיפה. אולי ניפגש באמצע? מאידך, אם לא נוח לך, אפשר להתחיל לתכנן ביחד איך נבנה את האתר שלנו. אני לא טוב בדברים טכניים כאלה, אבל אשתדל מאוד. שימחת אותי יואל שאתה נותן לי משוב מאוד איכותי. אתה נראה לי אכלא בן אדם.

DeadIEnd
28/07/17 7:27

שלום מיכאל. אני מכיר חבר באינטרנט שיודע איך להקים אתרי אינטרנט ולימד אותי את הבסיס הכי בסיסי של הקמת אתר. אין לי נסיון רב כלל, אך לחבר יש נסיון והוא יוכל לעזור לי ולתת טיפים ואתרי רפרנס. מבחינת מפגש, אני דווקא אשמח- אך אני לא יודע בדיוק איך ומתי הדבר יכול לצאת לפועל. יש לי חברים בירושלים, אז אם אבקש לבקר אותם ניתן לארגן משהו נחמד. אפשר גם לשמור על קשר בפייסבוק בנתיים- למרות שהפייסבוק גורם לי בין היתר לחרדה חברתית, אבל אני מוכן להתפשר על מנת לקדם את הרעיון. הרעיון של הקמת אתר יכול לקחת זמן רב להשמה- במיוחד עם הקשיים שמהם אני סובל. אבל קודם כל, אני לא רוצה לוותר על הרעיון. משהו בו קוסם לי, ואני אשמח אם באמת נוכל ליישם אותו! כמה זמן שייקח ובקצב שלנו.