שלום לפונה, אנו לרוב אומרים בילדים שהם כבר יאזנו כמה צריך לצרוך היות ולגוף יש מנגנונים משלו. ייתכן שהמודולן עושה את העבודה ומוריד את הדלקת ואז התיאבון שלו גדל גם כדי להשלים חסרים שהתפתחו טרם הטיפול. עם זאת במידה והיה חסר גדול, השלמה מהירה של קלוריות עלולה להיות קשורה לשינויי רמת אלקטרוליטים בדם ולכן חייבת להיות מבוקרת. יש עוד סיבות למה לעיתים אנו מגבילים את המתן (וכאמור אלו היוצאים מן הכלל). במידה והחריגה היא גדולה כפי שאת מתארת אצלך- כדאי להתייעץ עם הדיאטנית של המרכז בו את מטופלת. בודאי גם לא כדאי להשאיר ילד רעב סתם.... בהצלחה ואת תגלי מהר שהשד ששמו קרוהן לא נורא כל כך כפי שאולי נראה לך כעת. בהצלחה. דן טרנר. שערי צדק.

תודה לך יל המענה המהיר! היום סכרנו שבוע ראשון עם מודולן, שהוע הבא אמורים לקבלת תוצאות הביופסיה. מקווה שזה יהיה חלום רע שנתעורר ממנו מהר וההערכה תהיה שגויה. מה יהיה אחרי המודולן? האם הוא יעבור עוד קולונוסקפיה ואיך חיים עם זה? אני פשוט לא ישנה בלילות מזה שבוע... קורטת סיפורים של אנשים ומקבלת צמרמורות. קשה לי ואני לא מצליחה לתפקד. יש לי מליון שאלות. קראתי במאמר שפירסמת כי ככל שהמחלה מתפרצת בגיל יותר צעיר, כך החומרה שלה יותר גדולה והסיכוי לסיבוכים גדל. אני אובדת עצות ומתקשה לעכל, הבשורה הזו נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. יש לו כאבי בטן אך לא כאלה חזקים ועיוותיים והאיליום שלו תקין מלבד אפטה אחת. בחיים לא הקיא מלבד בחודש האחרון, השלשולים לא דמיים ולעיתים היו לו יציאות רעות פעם ביומיים ולא כל יום.

התגובה שלך מובנת וטבעית. עם זאת את ואתם תגלו מהר מאוד שהשד ממש לא גרוע כל כך. כל מה שחלמתם שיהיה לו בחיים ימשיך להיות לו ורק מעט התעסקות עם רופאים ותרופות. יש לנו כיום אמצעים יעילים ומצוינים לשמור על רגיעה ארוכה ומתמשכת כך שאולי תהיה לו מחלה אך לא ירגיש חולה. את תשבי עם הצוות הרפואי בנחת ותקבלי הסבר לגבי החלופות התרופתיות לשמור על רגיעה. ותחליטו יחד ללא לחץ. בקשי גם לדבר עם העובדת הסוציאלית או הפסיכולוג של המרכז שלכם כדי לשוחח על הקושי הרגשי המובן. בסופו של שבר הכל יסתדר מן הסתם כפי שקורה ברוב המכריע של המקרים. בהצלחה. דן טרנר