מנהלי קהילה
מצוקה קשה ??? פחות...1!1!
אז לפני שלושה חודשים הייתי פה בפוסט שפרקתי את התחושות שלי באותו נקודת זמן, מאז עברו שלושה חודשים - שתכף אספר לכם אבל לפני זה אני רוצה לומר מילה של תודה לאנשים שהגיבו ועודדו - כיף להרגיש רטט של הבנה בין אנשים בתדר שונה, בשבילכם אני כותב את זה
אז ככה....
1
השתנתי, התבגרתי בשלושה חודשים מה שלא התבגרתי בעשרים שנה אחורה , היה לי קשה במלא רגעים אבל היה כיף כי תוגמלתי על ידי הסיפוק במאמץ,
וכשאני אומר התבגרתי אני מתכוון למנעד של הדברים הטובים של הבוגר בטבע, החל משליטה עצמית, ממשיך בהתמדה ומתוגמל כשליט.
2
ספורט! כמו שצריך, בכל הכח נרשמתי לקורס לחימה קשוח וכל היום אני עושה כושר אינטנסיבי שלושה ארבעה חמישה ימים בשבוע ככל שהיום היה קשה או סבבה אני בסוף היום מול השק איגרוף או מול היריב בזירה אחד על אחד וזה לא מקום לומר ש''קשה לי או היה לי יום קשה בעבודה '' הפעמון מצלצל ואתה עם האגרופים באויר קצת קשה לדבר עם מגן שיניים בפה וככה אתה לומד מללללללאאאא דברים דרך הגוף ישר לתוך המוח
3
אתה לומד להיתרכז! ADHD? לא מעניין אף אחד!!! למדתי המן על הריכוז שלי בכל מיני דרכים הכי יפה ומתגמלת זה הספורט ואני ממש אוהב את הרעיון בסגנון הספורט שאתה יחידי ובודד ולא כחלק מקבוצה כמו בכדורסל בקיצור זה כיף וגם למדתי על התזונה ומה היא משפיעה עליי
4
אוכל... למדתי לאכול מסודר. למדתי להסתכל על אוכל כמו דלק שזה אולי סבבה שאתה רוצה לדחות את הארוחה או לא ממש רעב שבעבר פשוט היית מדלג על שעות ללא אוכל היום אני יכול לדעת כמה תזונה אני צריך איזו ומה זה עושה לי וכן למדתי להנות מאוכל טוב בצורה נפרדת מתזונה שוטפת
5
תיעוד ומעקב... הסוד והקסם שסגר לי זמן פזור כל השבוע מתועד מה עשיתי אם אכלתי בבוקר? ובצהריים? ובערב? ומתי קמתי בבוקר ומתי הלכתי לישון ואם עשיתי פעילות ספורטיבית באותו היום, הכל על הקיר מול העיניים, מאוד ויזואלי, אם אין לי יכולת מעקב גנטית מושלמת למעקב אחר הזמן אני ישלוט בזמן בצורה חיצונים וויזואלית כמו שעון בכל חור , צ'ק ליסט של אופציות לשימוש בזמן נתון לדוגמא שאני מסתכל על הקיר יש לי שעון שמורה שעה מסוימת וליד זה יש לי משהו לעשות באותה השעה יותר קל לעשות את הדבר מלבזבז אותו על סתם משהו אחר וכשהדברים קורים הם משפיעים על האנרגיות שלך והיכולת להתמודד עם הזמן בצורה יעילה ואפקטיבית
6
ריטלין, כן, מסודר, זה טוב, יש תופעות לוואי אבל זה כמו עקיצת ייתוש ביחס לתועלת אם יודעים השתמש נכון, לקח י זמן אבל חתכתי מינון בחצי בצורה מדורגת עד שלמדתי לנטר ולתעל את העירור המוחי בצורה נכונה
7
היו לי חששות לגבי העבודה, ניגשתי לבוס, שיתפתי בבעיה, לא ביקשתי הנחות רק שיתפתי, והופתעתי לטובה [כבר בפגישת שיתוף קיבלתי בונוס] שלושה חודשים לאחר מכן ואני עם קידום לתפקיד נוח, גמיש ומעניין וכל הנלווה... שזה כולל הרחבה שקצת מרגיעה אותי פיננסית
8
ריפוי עצמי, - אחרי ששתי פסיכאטרים איכזבו לחלוטין קניתי ספר שנקרא ''ADHD דרכי טיפול במבוגרים'' או משהו כזה קראתי אותו ברצף, בלעתי את כל האינפורמציה היתעלמתי מכמה דברים ומה שאני יכול אני מיישם וזה עובד, זה תהליך קשה ואתה חייב ליהיות כנה עם עצמך כל הזמן כי אתה זה שקובע את הכללים אתה מחליט מה טוב לך ומה אתה עושה, עושה עושה בפועל. בנתיים זה קצת עובד
9
אניטראקציות בין אישיות- למדתי ליהיות נוכח באינטראקציות ולדעת לשלוף את ההתנהגות הנדרשת ולחתור למטרה שלמענה האינטרקציה נצרכת , זו עמדה הרבה יותר נוחה לי , ככה אני יכול למשוך זמן כשאני נהנה או לצפות ניתוק שצפוי לבוא בזמן מסויים ועם הזמן יודע להתמודד, כמו גם הרוגע שלך במהלך האינטראקציה וכשאתה רגוע ובשליטה יש יתרון ותועלת,
10
עדיין קשה לי עם מעבר בין דברים, אני נתקע וממלא את הבין לבין בלסדר את השולחן במקום לצאת מייד לכושר ולהימנע מאיחור או לעשן עוד סיגריה במקום לחזור למשרד וכן אני עדיין מתמודד עם עישון...
11
יש עוד מלא דברים אבל זה בנתיים
אריאל1989
כל הכבוד אחי תצליח
Tamara
כל הכבוד!! תלמד אותי איך אתה עושה את זה? אני כבר אבודה אני מרגישה שנבלעתי בתוך התרופות ואני יודעת שיש עוד פתרונות אבל מרוב מחקרים מעמיקים וקריאה בלתי פוסקת של מידע, תוך כדי ניסיון להפנים את הכל. במקום לעשות סדר יש לי בלאגן גדול יותר בראש. איך מתחילים? רק רוצה לדעת איך להתחיל? מישם כבר יודעת שאצליח להמשיך, למעשה רק חסרה הדחיפה הקטנה בהתחלה נכון?
מטיילת
לוחם
Lily-Ann
השבוע קראתי את הפוסט הקודם שלך, שהשאיר אותי בתחושה קשה מאוד כמה ימים (אני אמא לבן 12 שלהבנתי חווה תחושות קשות דומית) כל כך מעודד לשמוע שמצאת נתיב, מאחלת לך שתדבוק בו - תלך גם אם תמעד לעיתים - ולא תוותר לעצמך. אשמח לשמוע האם נעזרת גם ב מאמן או פסיכולוג שעזרו להתניע את התהליך .
גבי-25
אממממ.... פסיכולוג, מאמן, פסיכיאטר, אנשי חינוך, אני לא יודע מה לומר לך על זה כי זה מאוד מאוד אינדבדואלי גם לילד וגם למטפל. אבל חובה לנסות, תסמכי על אינסטינקטים שלך כאמא בנוגע למי יכול לעזור. אני נכשלתי ונעזרתי מול כל אחד כזה היו דברים שלמדתי (למדתי להשתחרר ממחויבות פסיכולוגיות לכאורה) והיו דברים שנפגעתי עד כדי ערעור יציבות (כשהפסיכיאטר מתעלם ממך זה נורא קשה) אבל הדבר הכי חשוב בעולם הזה אבל הכי הכי הכי חשוב, זה לתת לנער להבין שלא משנה כמה קשה לו בחוץ, תמיד יהיה לו פחות קשה בבית. כי את אוהבת אותו. זה הדבר הכי מרפא בעולם, כי מחר מחרתיים הוא אולי יתבייש במי שהוא או במשהו שעשה וחשוב שידע שיש מי שיודע את האמת ואוהב אותו לשאלתך, בזמן כתיבת הפוסט נעזרתי במישהו שאני מצטער שנעזרתי בו. וזו תחושה נוראה, המינימום לדעתי. יהיה שאיש מקצוע יסביר לו מה מהות העיניין בשפה ישירה ומה ההשלכות של הדברים, ככה יהיה לו בסיס להתגבר ולבודד על מנת להתמודד בהצלחה
Lily-Ann
תודה רבה על השיתוף האמיץ, והטיפ החשוב. מאחלת לך המון בהצלחה !!!
מטיילת
איזה יופי של פוסט......!!!!
עגנון
לאדם יש הרבה יכולות לשפר את מצבו, אם יאמין ויחליט. לפני המגבלות, אתה אדם וזה החשוב. המאמין בכוחותיו כאדם, יצליח יותר. צריך לחפש את הדרך הנכונה ולפעול לפיה. חשוב לחיות בדרך בריאה ונכונה, ואני שמח לדעת שהצלחת. גם לי יש קשיים, אבל אני לומד יפה באוניברסיטה. בקשר לחברויות עם אנשים, אני דווקא לא בטוח שכדאי "לשלוף" התנהגות, אלא צריך להתנהג עם אנשים מתוך רגשות כנים אליהם ולהיות נחמדים וטובים אליהם ככל האפשר.