מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהמאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה

10/08/17 16:04
3 תגובות

שלום לכולם
אשמח מאוד לעזרתכם משום שאני מאוד טרודה ולא מצליחה לסלק את המחשבות.
יש לי בנזוג מזה 4-5 חודשים שסיפר לי לאחרונה כי יש לו מאניה דיפרסיה.
הוא טוען שלפני כ6-7 שנים, בגיל 25 בערך גילו את המחלה. חווה מספר התקפים כנראה ברצף. קיבל טיפולים בכדורים שעשו לו בלאגן בגוף, הפכו אותו לאפאתי וגם עשו לו צ'יסטות נוראיות על הפנים (ליתיום גרם לזה) ועם זאת איזנו אותו, אז.
כיום הוא טוען שהוא מאוזן, ללא כדורים בכלל, כי הוא פשוט שומר על עצמו ולא חווה התקף כבר כ-6 שנים. הוא טוען שהוא מזהה מתי משהו הולך להתחיל והוא פשוט 'מעיף' אותו, מטפל בו, לא נותן לעצמו ליפול למקומות האלו. הוא אדם מאוד יצירתי בעל תחביבים רבים מאוד ועיסוקים רבים מאוד.
במהלך החודשים שאנו יחד, אם לא היה מספר לי שיש לו מאניה דיפסיה לא הייתי מנחשת. הוא טוען שהוא שולט במחלה. אבל מנגד, הוא מכיר ויודע שיש מצב שזה יחזור מתישהו.

נכון לעכשיו הוא עונה לי מאוד בקצרה. אומר ש'נדבר על זה מתישהו', כי לדעתי גם ככה היה קשה לו לספר והוא מפחד לאבד אותי.
אמרתי לו שאני איתו בזה, אבל שאני אצטרך את שיתוף הפעולה שלו. עם זאת, הוא כל הזמן אומר לי שאני דואגת יותר מדי ושהכל בסדר ושזה היה לפני כמה שנים.

אבל אני דואגת, ולכן אשמח אם יש כאן אנשים המתמודדים כמוהו, או בני משפחה, שתוכלו לעזור לי ללמוד ולהבין יותר את הדברים. לפחות עד שיירגע ויסכים לדבר איתי בפתיחות מלאה.
הבנתי שכשחווה את ההתקפים האלו בעבר, בשלב של המאניה הוא בזבז כספים רבים ונכנס למינוס של עשרות אלפי שקלים. אז, הוא לא הבין שמדובר במאניה כי טרם אובחן. היום יש לו את המודעות. אבל הבנתי שכשהאדם נמצא באפיזודה של המאניה הוא אינו מודע למעשיו.

אני אוהבת אותו מאוד וברור לי שאני איתו בזה, אבל עקב בורות מסויימת בעניין ... אני מודה שיש בי פחד יותר מהמצב ה'מאני' מאשר מהמצב הדיפרסי.

האם הוא באמת יכול לשמור על עצמו מאוזן ללא הכדורים ? האם המחלה חוזרת כאשר יש טריגר או לאו דווקא ?
מה אם נבנה חיים משותפים, משפחה, ילדים, וכן, גם חשבון בנק משותף והוא יחטוף התקף כמו שהיה אז (...) ופתאום אמצא את עצמי בחובות כלכליים עצומים ? יכול לקרות מצב כזה ? מישהו נתקל בהתמודדות כזו ?

יש לי המון שאלות, אני מתקשה קצת בניסוח. אבל כל מידע שלכם, אנשים המתמודדים יומיומית או עם משפחות יעזור לי לקבל יותר תמונה איך אפשר להיות שם בשבילו, איך אפשר אולי לעלות על סימפטום התחלתי ולבלום את ההתפרצות? האם תאורטית יכולה לבוא התפרצות רק עוד 10 שנים אפילו ?

אשמח ואודה מאוד לתשובותיכם. הקשר הזוגי שלנו מאוד חשוב לי והולך למקום רציני, ולכן אני מעוניינת לעשות מה שביכולתי כדי לעזור לו, ולעזור לי להתמודד.


תגובות

ללא-שם-יאפ
11/08/17 13:53

אני לא יענה לכל השאלות, אבל למה שאני יכולה יענה. אם זה כך 6 שנים שלא קיבל טיפול ושלטבעצמו, נראה לי שכן יכול לשמור על עצמו. אבל אני חושבת שכן מומלץ להמשיך לטפל באמצעות טיפול רפואי, כי הסיכוי שיחזור הוא גבוה, וגם כדי לשמור על עצמו ועלייך. מה יקרה כשתבנו משפחה? אי אפשר לדעת , אבל אם יהיה לו התקף פשוט תקחי אותו לטיפול, אל תקרבי אותו לחשבון הבנק. שלא יגיע למצב כלכלי נמוך.וכן תאורטית יכולה לבוא התפרצות בעוד 10 שנים ואפילו 5. ולפי ידע ידוע שבהתקף אנשים נוטים לקחת סמים ואלכוהול, אז כדאי להרחיק, גם אם הוא ללא התקף כי זה מעלה את הסיכון.

ללא-שם-יאפ
11/08/17 13:55

והכוונה שלי שאם הוא לא יטפל באמצעות טיפול רפואי לגבוה , והכוונה שהסיכוי שההתקף יחזור הוא גבוה יותר מאשר שלא יטפל

שלום לך יקרה. אני בהחלט מבינה את הדאגה שלך. מאניה דפרסיה כאשר איננה מטופלת עלולה לשבש את החיים בגדול. מצד שני אנשים רבים יצירתיים, מבריקים ונושאי משרות בכירות מנהלים חיים מקצועיים ומשפחתיים בהצלחה כאשר הם שומרים על איזון תרופתי ואורח חיים נכון. קשה לי לאמר לך ספציפית ביחס לבן זוגך מאחר ואינני מכירה את הפרטים לעומק. שש שנים של איזון ללא טיפול תרופתי זה הרבה... ואולי באמת המחלה לא תחזור. אינני מכירה אישית אנשים עם מאניה דפרסיה מאוזנים שנים ללא טיפול תרופתי. מצטרפת למה שמישהי כתבה לך: ישנם כללים לגבי אורחות חיים שעשויים לסייע בהפחתת הטריגרים לפריצה של התקף כמו הימנעות מאלכוהול, שמירה על שנת לילה טובה, פעילות גופנית, הימנעות ממוקדי מתח, התרחקות מסטימולטנים כמו קפה, תרופות מעוררות ואחרים...מציעה לך בשעת כושר טובה לנסות לפתוח עם בן זוגך את הנושא לאמר לו שאת איתו אבל חשוב לך להיות בתמונה לדעת ולהבין בכדי שתוכלי גם את להיות רגועה בעניין....