מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהאיך מתרגלים לשינוי?

איך מתרגלים לשינוי?

13/08/17 11:36
1 תגובות

צד אחד שלי רוצה להיות בריא ולכן אני שמחה בשביל הגוף שלי כשאני אוכלת פירות וירקות למשל, אבל אז אני שמה לב שאני כבר לא יכולה להקיף את הלמעלה של הזרוע שלי והצד השני שלי משתגע, פתאום לא אכפת לי יותר מהבריאות, אני רק רוצה לחזור למשקל שהייתי בו לפני חודש ושואפת לרדת הרבה יותר. אלה גלים כל כך חזקים של שינויים ברצונות, קונפליקטים פנימיים שמביאים אותי למצב מאוד לא יציב. לא יכולה לחשוב על כלום מלבד זה ובקרוב אני טסה לחודש ואני חרדה ממה שכנראה יקרה לי- עליה במשקל, והיא כנראה לא תהיה מעטה. איך אני פותרת את זה עם עצמי?? אני כל יום באה בגישה אחרת, אחת טובה כביכול והשנייה הורסת אותי, גורמת לי לחוסר תפקוד (והשנה חוויתי לראשונה התקף חרדה ככל הנראה). מה אני אמורה לחשוב ולהגיד לעצמי אחרי עליה במשקל? איך אפשר לאהוב את עצמי בגוף בשרני וכבד? זה מגעיל זה לא מושך בעיניי, ולא אכפת לי מה הרוב חושב, חשוב שאני ארגיש שאני יפה...


תגובות

הי נועה יקרה, לא פשוטה ההתמודדות שלך... קשה להגיד מה כדאי לך להגיד לעצמך, איני מכירה אותך ואיני יודעת מה עובד לך.. יש כאן כמה שאלות על הפרק, ראשית האם את בטיפול? האם יש לך כיצד לערוך דיון סביב זה, ולהתכונן נפשית לעומד לבוא? בעיני חלק מהתשובה נמצאת בגוף המילים שלך, ביכולת שלך להחזיק את המורכבות שבקיום שני הקולות, הבריא והחולה (בטוחה אגב שיש עוד קולות רבים בתוכך), ולדבר עם עצמך את כל החלקים כשתהיי בחול. יש בכך משהו שומר באופן מסוים. בהצלחה רבה רבה ונסיעה טובה!!!!