כבר כמה שנים אני לכאורה "בסדר", אני אוכלת ואפילו על סף שמנמונת ואין לי בעיה עם זה. הבעיה ששנים אני אוכלת בדיוק אותו הדבר בוקר, צהריים וערב ואני ממש מפחדת לחרוג ולשנות אפילו טיפונת. אני לא אוכלת באירועים משפחתיים, לא במסעדות וזה סיוט עבורי לצאת לחופשה. במיוחד אני חוששת מההשפעה של ההתנהלות הזאת על הילד שלי. שכלית אני מבינה שאפשר אחרת אבל רגשית אני גם חוששת שחריגה או תוביל לשינויי במשקל וגרוע מזה- חזרה לאנורקסיה ולבולימיה. התפריט הקבוע נותן לי ביטחון (מזוייף) שהמצב לפחות ישאר יציב ותיפקודי. החלום שלי הוא לאכול בלי לחשוב כל כך הרבה על כל ביס אבל אחרי יותר מעשרים שנים של הפרעות אכילה כנראה זה לא יקרה