אני כל כך מבינה אותך. חשבת לדבר עם קב"ן? לבקש טיפול? לנסות לשנות את תנאי השירות? ואפילו להשתחרר?... אולי עדיף להשתחרר מאשר לעבור את הגהינום הזה ולפגוע בעצמך פיזית?....... טוב שכתבת

אוי אור, אני מבינה את הפחד לנסות ולהתאכזב ואז יהיה עוד יותר קשה. אבל את יכולה לכתוב כאן על מה את עושה ולקבל תמיכה....... את יכלה להיתמך בקב"ן.ית אם יש לכם קבנית שהיא בנאדם..... את יכולה לבקש טיפול פסיכולוגי.... אם יש לך אפשרות כספית את יכולה לקחת באופן אישי ועצמאי מאמן אישי שיעזור לך בתהליך הזה מול הצבא.... היום יש כאלה רבים שעבודים גם דרך הטלפון.....

אור יקרה. כואב לקרוא את מה שאת כותבת. צבא הוא תהליך שעלול להיות מאוד קשה ומורכב לכל אחד - גם לאלו החזקים שרגילים להיות בחברה ולהיעדר מהבית. כאשר נערה שסבלה מדיכאון וקשיים מגיעה לצבא זה קשה כפליים. את כנראה בחורה עם הרבה מאוד כוחות למרות ועל אף מאחר ולמרות הכל התגייסת והנה את כבר מסיימת שנה. אני מצטרפת למה שכותבים לך כאן חשוב שתקבלי תמיכה מקב״ן טיפול תרופתי ותמיכה נפשית עשויים להפוך את כל מה שאת מרגישה.... אופציה נוספת היא לערב את הורייך ולבקש מהם לקחת אותך לפסיכיאטר באופן פרטי מה דעתך?

אור.... שירות לאומי זה גם מעולה וזה מסגרת פחות דורשת שיותר מתאימה לאנשים עם חרדות לפי דעתי. תדברי עם הקב"ן הוא יבין.... כאב וחרדה אי אפשר להמציא, פשוט רואים. רק תדברי מהלב והקב"ן יראה ויעזור זה התפקיד שלו. שמתי לב כשמדברים מהלב הכל הולך, באמת. הוא יאמין לך ויבין אותך זה התפקיד שלו :) אני מאחלת לך המון אושר ונחת מהחרדות לא משנה מה יקרה ואת באמת חזקה בטירוף הצלחת לשרוד הרבה במערכת התובענית הזאת. את ממש חזקה :)