הי יקרה. אלוהים לא היה יוצר אותך אם היה חושב שלא מגיע לך לחיות. את פשוט צריכה להחליט. להחליט לקחת כל יד ואצבע שמושטים לעברך ולמשוך את עצמך למעלה. בדרך כלל אנשים שחייהם הם גל של הרס עצמי מונעים מתוך הרבה כעס ורצון להעניש. הזעם על ההורים או על הקרובים שפגעו או שלא היו שם או שלא הכילו גורם לחשיבה לא מודעת של ״ אני לא אתן להם את הנחת לראות אותי בסדר - אני הוכיח לכולם שהם הרסו אותי״. הפסקת ההרס העצמי מגיעה ממקום של סליחה ושל הבנה שלמרות ועל אף כל מה שעברתי אני רוצה לממש את זכותי לחיים טובים ויצירתיים. מה דעתך?