מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדההבדידות ו[כמעט?] החלטה חדשה.... - אני רוצה לשתף אתכןם, וגם אשמח מאוד לשמוע מה אתםן חושביםות

הבדידות ו[כמעט?] החלטה חדשה.... - אני רוצה לשתף אתכןם, וגם אשמח מאוד לשמוע מה אתםן חושביםות

22/08/17 3:20
21 תגובות

כל כך אין לי כבר כוח לבדידות.
טוב, אז אם באמת כל כך אין לך כוח למה את לא עושה סופסוף משהו בעניין?!
אז עשיתי!
לפני כשבוע נרשמתי לאתר היכרויות - ממש, רציני, עם כסף והכול.
אחרי שנים שלא עשיתי את זה.
היה לי בליינד-דייט אחד כשלונאי בינתיים וקצת התכתבויות....
אבל התחיל לי איזה שיח עם מישהו.....מישהו שיצא לי לפגוש כבר בחודש האחרון כמה פעמים באיזה קבוצת תמיכה שאני משתתפת בה....
וערב אחד הלכנו לטייל אחרי הקבוצה... זאת אומרת, ליוויתי אותו לאוטובוס....
ומאז, כבר כמה ימים, אנחנו מדברים כמעט כל יום בטלפון, ואני מרגישה את הלב שלי יוצא אליו.
בגלל שהיו לו חיים ככ קשים (דומים לשלי).
בגלל שהוא ככ נאבק בעבר שלו (כמוני).
בגלל שיש לנו שפה דומה.
בגלל שהוא ככ יודע להקשיב.
בגלל שהוא יודע לשתף. והוא חשוף.
בגלל שהוא מנסה להעמיד פנים, יותר בפני עצמו, שהוא לא פגיע. וזה הופך לי את הבטן מחמלה ומרצון לעטוף אותו.
בגלל שהוא נשבר לרסיסים ויש לו האומץ לא לוותר על לחפש כל הזמן דבק לחבר את הרסיסים.

וזאת ה[כמעט?] החלטה שלי:
אם זה ימשיך כך, ואם זה לא רק מצידי, אני פשוט הולכת על זה.
הולכת על זה ועוזבת את כל הפנטזיות המטופשות שיש לי כל החיים על קשרים.
אם אני ממשיכה להרגיש בבית [בבית הטוב והחם] איתו ולא מתגלים לי דברים עליו שהופכים את כל דמותו בעיניי - אני הולכת לעטוף אותו.
אם הוא יסכים.
אם הוא ירצה.
וזובי על כל העולם!
אבל....
אוי אלוהים.
מה יהיה אם הוא ידחה אותי?
ואני ארגיש זקנה ושמנה ומכוערת?
וגם, יהיה לי קשה ללכת לקבוצה אחר כך, ולפגוש אותו שם.
וההשתתפות בקבוצה מאוד חשובה לי.
מה אתםן אומרות ואומרים?......

תודה רבה


תגובות

מופי
22/08/17 3:26

ועוד יותר גרוע: מה אעשה אם הוא ייעתר?... מה אעשה אם הוא יאהב אותי?.... אם הוא ירצה אותי?... האם אצליח סופסוף ללמוד להיות נאהבת ומתקבלת ולא אשתגע מדחפי בריחה?

גלי-אלן
22/08/17 14:15

אני חושבת שאת נהדרת. שאת חכמה ומודעת, ויותר מהכל כנה.. עם עצמך לגבי החשש שלך בין אם התוצאה תהיה כזו או אחרת.. לדעתי כדאי להמשיך ככה בדיוק כמו שזה כרגע, להמשיך להינות ולפתח את הקשר החם הזה כפי שהוא עכשיו ולתת לזמן להוביל את זה. הזמן הוא אינדיקציה טובה. שניכם עוברים הרבה עיבודים נפשיים. ולדעתי הבישול האיטי הזה הוא בריא מאוד. ועדיף מאשר לנסות להעביר את זה למסלול הדייטינג. אין על הרומנטיקה האורגנית של הטבע. ככה גם לא תהיה המבוכה במפגשים למקרה שידחה אותך.. כי אם זה יתפתח מעצמו אז לא עשית אקט חריג ששם אותך ב"סכנה" מצד שני אין באמת סכנה, אבל יש הרבה מערבולות רגשיות בתחום הרומנטי - וזה עוד בלי להכניס גמילה מכדורים! מה יקרה אם ירצה אותך... חח שמעי את צודקת, זה גם אתגר לא פשוט, למי שבעצמה ברחה מאהבה כמו מאש (אני). החיים הם סיכון. בהכל. אבל אהבה זה סיכון אחד השווים לקחת. אני כרגע הייתי נהנת מהתקשורת הזאת בנתיים. בודקת עם עצמי איך אני מרגישה כלפיו במובן הזוגי. ואולי אפילו מדברת איתו על אהבה.. אבל מופי - אם החלטת שאת מסתערת והולכת על זה כמו שאמרת, וזה מרגיש לך נכון ומדויק. לכי על זה!

מופי
24/08/17 0:37

גלי יקרה.תודה לתשובתך ואני אעמיק ואקרא בה עוד בימים הקרובים

מופי
24/08/17 0:39

תודה רבה רבה לכולכן(: אני אקרא ואגיב יותר בימים הקרובים. אני קצת אאוט (מהפסקת הריטלין). תודה. מאוד מעריכה את עצםמ האיכפתיות והעידוד

מופי
25/08/17 1:31

גלי יקירה. אני נותנת לזה להתבשל, אבל יש לי באמת בעיה בוויסות האש. תמיד. גם בבית כשאני מבשלת תמיד הייתי שורםת את הסירים כי הייתי משאירה על אש גדולה ושוכחת אותם. לפני פחות משנה עשיתי שריפה בבית ככה. ומאז אני מבינה שקשה לי מאוד לתת לדברים להתבשל על אש קטנה. ושאני צריכה נורא נורא להשגיח ולהיות במודעות כל פעם להקטין את האש וכל פעם לבדוק מה קורה בתוך הסיר. ואני חושבת שכך זה כרגע איתו. המון המון תודה על הפירגון. וכתבי אם את רוצה מה שלומך... מזמן לא שמעתי........

חיימון48
22/08/17 14:38

היי מופי! הדברים שגלי כתבה נכונים, יפים ומדוייקים. מקנא בך שיש לך צ'אנס לשינוי. הלוואי עלי... קחי סיכון. אל פחד.

מופי
24/08/17 0:40

תודה רבה רבה לכולכן(: אני אקרא ואגיב יותר בימים הקרובים. אני קצת אאוט (מהפסקת הריטלין). תודה. מאוד מעריכה את עצםמ האיכפתיות והעידוד

מופי
25/08/17 1:27

חיימון. זה יכול להיות גם לך. גם שלך. אני מאמינה. זה לא שיש לי משהו עדיין, חוץ מנכונות להרפות את שרירי הלב ולהלקות את עצמי שאני עושה שטות איומה ואני הולכת לחטוף ולהיענש על זה..... ולסגור את השרירים ושוב להרפות.... זה עם פחד. המון פחד.

לי-את
22/08/17 18:24

מופי מגיע לך שיהיה לך טוב! המון בהצלחה ותעדכני אותנו

מופי
24/08/17 0:40

תודה רבה רבה לכולכן(: אני אקרא ואגיב יותר בימים הקרובים. אני קצת אאוט (מהפסקת הריטלין). תודה. מאוד מעריכה את עצםמ האיכפתיות והעידוד

מופי
25/08/17 1:25

לי את תודה רבה רבה יקירה

לא.יודעת
22/08/17 21:17

מקסימה אחת. מתוך הפוסט עולה המון תקווה וניצנים של שינוי (שאגב, מורגש לי מאוד בווייב של אנשים ושלי בתקופה האחרונה...משהו קוסמי כזה)... קחי את השינוי הזה למקום שאת רוצה להגיע אליו! בעיניי, עדיף לעשות משהו ולהתחרט מאשר להתחרט על משהו שלא עשית. חוץ מזה, אני תמיד בעד ללכת אחרי הלב (כל עוד זה לא פוגע באף אחד) ונראה שכמו תמיד- את יודעת בדיוק מה את צריכה. :) תמשיכי לעדכן!!!!!

מופי
24/08/17 0:40

תודה רבה רבה לכולכן(: אני אקרא ואגיב יותר בימים הקרובים. אני קצת אאוט (מהפסקת הריטלין). תודה. מאוד מעריכה את עצםמ האיכפתיות והעידוד

מופי
25/08/17 1:24

כן?... נשמע שאני יודעת מה אני צריכה? אז אולי אני יודעת ולא יודעת שאני יודעת.... ואולי זה משתנה כל רגע - הרצון... ואולי אני צריכה לעקוב אחריו... המון המון תודה ואין ספק שממך גם מורגש ווייב של שינוי. זה מקסים. ככ שמחה בשבילך. ותמשיכי לספר....

מופי יקרה, כהרגלך, כותבת באופן מרתק! מצאתי את עצמי מתרגשת איתך בכל מילה. מופי, מה שאת מתארת זו התרגשות - זו תחושה מלהיבה אך גם מאיימת, ובעיקר - היא מלאת חיות! זה היופי שבה נכון, קיימת הסכנה מעבר לפינה, ובעיקר הסכנה שתיארת היא שתגמר ההתרגשות הזו, שהיא ככל הנראה, גם לך וגם לי, נפלאה! וקיים סיכוי, כפי שזה נשמע סיכוי סביר ביותר, לעוד התרגשות רבה ונפלאה. נפגעת כבר בעבר, ולכן את מיד חוששת, אך זכרי שהעבר הזה הוא גם שהביא אותך עד הלום, והוא גם זה שיעזור לך להתמודד גם אם תהיה אכזבה. אל חשש, את עומדת בהכל!

מופי
24/08/17 0:41

תודה רבה רבה לכולכן(: אני אקרא ואגיב יותר בימים הקרובים. אני קצת אאוט (מהפסקת הריטלין). תודה. מאוד מעריכה את עצםמ האיכפתיות והעידוד

מופי
25/08/17 1:22

תודה רבה שיר. נכון - מלהיב ומאיים ומפחיד. ואני חיה. הייתי מבודדת כל חיי. רק גיחות פה ושם. אולי עכשיו יש לי הכלים והיכולת שיהיה אחרת. אולי. אולי. אני מקווה.

וואו מופי. זה כל כך מרגש ואני מחזיקה לך אצבעות שתרגישי עטופה ונאהבת. בעניין שלו - אולי גם לא יש פחדים דומים?, אולי גם הוא עלול להחמיץ אותך מהפחד שתדעי אותו ? ובחיים צריך לדעת לקחת סיכונים ובעיקר גם ללמוד מה לעשות כשלא מצליחים...... את חווה עכשיו משהו ניפלא. את יודעת איך זה מרגיש לך כשטוב - זה בפני עצמו מתנה גדולה שצריכה לעודד עוד מבלי לדעת איך הקשר הזה יתפתח....

מופי
25/08/17 1:19

כן, היה טוב לשנייה וחצי, ואז נבהלתי וחשבתי שטעיתי לגמרי ושאני מפגרת שמרוב בדידות רצה על הדבר הראשון ואז בכל זאת נתתי צאנס ואז שוב נפתחו הלבבות וככה זה עכשיו לשנייה הזאת והמון המון תודה אורית

מחזיקה לך אצבעות. בבקשה אל תכניע לפחד ובעיני עדיף אפילו להיפגע העיקר לחיות ולהרגיש..... לא ככה?

מופי
26/08/17 16:59

זה תלןי (עבורי). אם הפגיעה גומרת עליי ומחזירה אותי לבידוד - זאת בעיה. כרגע אני בכל זאת מרגישה פגועה - ומקווה מאוד לא לחזור לבידוד. ממש לא רוצה. העניין שזה מין מעגל סגור - שאני באה ממקום די בודד, ואז אין מספיק מי שיתמוך בי לא ליפול לבידוד חזרה. מה שאני חייבת זה לא להרים ידיים.!