הי מתעניינת כל הכבוד על העבודה המחשבתית שאת עושה. מודעות היא האויב הגדול ביותר של העישון, ואת מנסה להבין את עצמך ו"לעשות סדר" - שזה בדיוק מה שאת צריכה לעשות בשלב הזה. חשוב שתדעי שאת לא לבד, התמכרות לעישון היא באמת מאוד מבלבלת: בדיוק כמו שאמרת, את יודעת שזה מזיק, בכל זאת מוצאת תירוצים לעשן כמו "זה מרגיע"... ואז את שואלת את עצמך אם התירוץ הזה בכלל נכון??? שאלת שאלה מאוד חכמה: למה אני לא מצליחה לרצות להיגמל? אני אנסה לעזור לך להבין את התמונה... קודם כל, נשמע לי שאת כן רוצה לשנות את המצב, זה חייב להיות ברור לך, אחרת לא היית טרודה במחשבות האלה ולא היית מנסה להפחית את כמות העישון. את בעצם רוצה ולא רוצה, את מתלבטת. במילים אחרות - יש כמה דברים שעוצרים אותך: 1. ממה שתיארת הגוף שלך זקוק לניקוטין, כלומר את מכורה לחומר הזה. זאת הסיבה שקשה לך להפחית את הכמות שאת מעשנת. כדי להפסיק את הצורך בניקוטין הגוף צריך לעבור גמילה מניקוטין - כלומר להפסיק לגמרי להשתמש בו. 2. את פוחדת מההזדקקות לסיגריה באופן כללי, חוששת שיהיה לך קשה בלי לעשן. כדי לעזור לעצמך יותר, תנסי להתמקד: 1. מה בדיוק הסיבות שבגללן ניסית להפחית את העישון בעבר? מה הפריע לך? מה קיווית שישתפר לטובה? 2. באילו מצבים את חוששת שתצטרכי סיגריה ויהיה לך קשה? ממה בדיוק את פוחדת, מהתסמינים הפיזיים של הגמילה (חוסר ריכוז, עצבנות וכד') או אולי מהרצון העז לעשן שישטוף אותך ולא תוכלי לעמוד בו? האם את חוששת מכישלון? האם יש סיטואציות מסוימות שבהן את חייבת סיגריה כי קשה לך להתמודד עם רגש מסוים כמו כעס או לחץ?

גילי בראון יקרה, תודה על תגובתך נראה שאת ממש מבינה אותי ועוזרת לי להבין עצמי יותר, אני לא בטוחה שהגוף שלי זקוק לניקוטין כל כך, היו לי תרופות אופיידים ממכרות שזרקתי אותם אחרי שימוש של חצי שנה וזרקתי במכה, כי אני חושבת שהגוף רוצה להיות טבעי ולהתנקות כל הזמן בעצמו, קראתי פעם איך שאני מסיימת סיגריה כבר הגוף שלי מנסה להתנקות ממנה מיד, אז לקחתי סיגריה בטעמים מפלסטיק כל פעם שבא לי לשים סיגריה בפה ושאפתי טעמים נעימים ושמחתי להפטר מהסרחון סביבי היה כיף כל הבגדים עברו כביסה, הבית הווילונות ניקיתי הכל, ואמרתי לעצמי שלא אעשן בבית יותר, אבל זה חזר לי, האובססיה השגעון לעשן הטקס הזה, ובאמת הסיגריה הייתה לי מגעילה כזאת ובכל זאת עישנתי זה הענשה עצמית חושבת. וכן חוששת שיהיה לי קשה בלי לעשן, פוחדת מהזקקות לסיגריה, פשוט אמרתי לעצמי לא לקנות אז סיגריות ולא קניתי, ואז בא השיגעון החל ברק סיגריה אחת והגיע אט אט לקופסה, אני חוששת שאזקק לסיגריה כשאהיה עצבנית וחסרת ריכוז כן בדיוק כמו שכתבת, ובודאי שאני חוששת מכישלון, וכן יש לי קושי להתמודד עם רגשות ללא עישון. חשבתי שאם אני יכולה בשבת לא לעשן אני יכולה גם אחרי, אבל לקראת סוף השבת אני כבר מחכה מתי תצא כדי שאעשן, ובאמת שלא נהנית ממנה, אבל מכורה...אני פוחדת מגמילה אני לא חזקה ניסיתי כבר פעם וחזרתי

היי, תודה רבה על השיתוף, מעשנים אחרים בטוח מזדהים איתך ותמיד טוב לדעת שלא רק אתה מתמודד לבד עם הדבר המוזר הזה שנקרא התמכרות. אני אתייחס למה שכתבת לפי הסדר: ניסית בעבר להפסיק לעשן וניסית גם להפחית את העישון. בזמן שלא עישנת נהנית מהמחשבה שהגוף שלך מנקה את עצמו, שהיה לך טעם נעים בפה, שנפטרת מהריח והבית היה נעים ונקי יותר. שמחת שנפטרת מהסיגריות אבל לצערך האובססיה והשיגעון לעשן חזרו בגלל סיגריה אחת... שהייתה בכלל מגעילה ולא נהנית ממנה. עכשיו את בעצם שואלת למה לא החזקת מעמד? כן הצלחת להיגמל מתרופות אופייטיות, אז מה קרה הפעם? לא הצלחת כי את חלשה? כי הסיגריה חזקה ממך? כי את מענישה את עצמך? התשובות האלה לא באמת מסבירות טוב את מה שעברת. חזרת לעשן כי זאת התמכרות, הרגל אוטומטי של הגוף ושל הנפש. משהו שהפך להיות כל כך חלק ממך עד שקשה להפסיק אותו. זה לא אומר שאי אפשר להפסיק אותו... זה כן אומר שצריך ללמוד איך. זה גם אומר שלעיתים קרובות צריך עזרה מקצועית. הטיפ הכי חשוב שאני יכולה לתת לך לגבי הפחד מהגמילה מעישון הוא להבין שמדובר בתהליך - את תפסיקי לעשן רק כשתהיי מוכנה לכך, ולא שנייה אחת קודם. הפסקת עישון היא תהליך ואם את צריכה זמן כדי להתכונן - קחי את הזמן. זה כבר מוריד את הפחד. תתקדמי כל פעם צעד אחד ואל תחשבי על כל החיים בלי סיגריה - זה כמו לחשוש מצליחת הכינרת לפני שלמדת לשחות. תתחילי מקריאת הכתבות באתר שלנו. אני ממליצה לך להצטרף לסדנה לגמילה מעישון בקופת החולים שלך, תוכלי לקבל תמיכה קבוצתית ומקצועית וכמובן גם תרופתית. לגבי החששות שהעלית - פחד מתסמיני הגמילה, מהתמודדות עם רגשות ומההזדקקות לסיגריה. בסדנה לגמילה מעישון נותנים מענה לכל הנושאים האלה ועוד. יש תרופות שעוזרות למתן תסמיני גמילה, את יכולה להתייעץ עם הרופא שלך אם את לא רוצה להצטרף לקבוצה. במכבי וכללית יש גם ייעוץ אישי בטלפון. אבל שוב, הכי מומלץ מבחינת יעילות - זה להצטרף לסדנה לגמילה מעישון שם תקבלי הסברים על כל האפשרויות התרופתיות ותקבלי גם הנחה עליהן. לגבי פחד מכישלון... פחד שמלווה אותנו כבני אדם בהרבה מאוד מצבים... התשובה מתאימה לכל המצבים, תחליפי את המילה "כישלון" במילה "ניסיון". ניסיון הוא מתנה, אנחנו צוברים ניסיון כשלומדים מטעויות.

שלום למתעניינת, אני נגמל טרי גם כן ואני רוצה להגיד לך כך: תפסיקי להלקות את עצמך. כל המעשנים מרגישים ככה. אני הגעתי למצב ששנאתי את עצמי על שלא הצלחתי להפסיק לעשן עם כל הרצון שהיה לי. חשבתי לי שאני חלש, חסר אופי, אידיוט ומה לא. עד שהבנתי שזה לא נכון. ראשית בגלל שנכנסתי לפורומים והשתתפתי בסדנאות ולמדתי שהרבה מרגישים ככה. שנית הבנתי שפשוט נפלתי קורבן להונאה. חברות הסיגריות מכרו לנו הילה וגאווה עם הסיגריות ואנחנו קנינו את האשליה ולא הבנו איך אנחנו לא כמו שהבטיחו לנו ונשארנו רק עם הסרחון והמחלות. לבסוף הבנתי שאני פשוט מכור. מכור לניקוטין. וניקוטין זה סם גרוע יותר מקוקאין והרואין מבחינת ההתמכרות. אלה מזיקים רק בגלל שהם באים בצורה לא נקיה ואילו הניקוטין זה סם שנקלט מהר בגוף, עוזב מהר את הגוף ומשאיר לנו רעב לעוז. זאת הסיבה שאנחנו מעשנים עוד ועוד. ועוד משהו בקשר לפחד. כל כך מבין אותך! איך פחדתי להפסיק לעשן. איך אהנה בחופשות? מה אעשה אחרי ארוחה טובה? איך אעביר את הזמן בהמתנה ל...? איך אני אתגבר על הרצון לעשן כל הזמן. אז לקחתי את עצמי בידיים, הלכתי לסדנה של קופ"ח, לקחתי את התרופות והתחלתי להיות פעיל פה (ואני מקבל הרבה תמיכה מנילי וד"ר יעל) ובפורומים אחרים - זה לא קל והיו לי נפילות. אבל עכשיו אני מקווה שזה גמילה אמיתית. מאחל לך להגמל ושיהיה בהצלחה.

היי מתעניינת וברוכה הבאה לקהילה שלנו. אני קוראת את התכתובת בינך לבין נילי ומוג'ו ואני בטוחה שעוד הרבה אנשים כאן מרגישים בדיוק כמוך אז תודה רבה ששיתפת וכתבת כי זה כשלעצמו יכול לעזור לעוד אנשים כאן בקהילה. מעבר למה שכתבו לך כבר - אני רוצה להתייחס למשפט שלך "אני לא בטוחה שהגוף שלי זקוק לניקוטין כל כך". זה משפט שאני שומעת הרבה בסדנאות מאנשים מעשנים. קשה לקבל את העובדה שאנחנו מכורים. ההתמכרות לסיגריה היא לרוב כפולה - גם גופנית ממש לניקוטין - וגם התנהגותית פסיכולוגית. מה שמתאים מאוד גם לחלק ניכר ממה שאת כתבת. ההתמכרות הגופנית קשורה ישירות לניקוטין - כשרמת הניקוטין במוח יורדת, המוח משדר לך שהוא רוצה עוד, ואם את לא מספקת לו עוד הוא מגיב בתסמיני גמילה שונים - עצבנות, חוסר ריכוז, חשק עז לסיגריה... הכל כדי לגרום לך להכניס עוד ניקוטין ולספק לו את מה שהוא צריך. ההתמכרות ההתנהגותית קשורה למצבים שונים שאצלך קשורים לצורך בסיגריה ללא קשר לרמת הניקוטין, לדוגמא את חייבת סיגריה כשאת עצבנית או את חייבת סיגריה כדי לעבוד, עם הקפה, אחרי ארוחה וכו'... מכל מה שאת כתבת דווקא הרושם שאני מקבלת הוא שההתמכרות הגופנית אצלך יתכן וחזקה. ממליצה לך לנסות ליום אחד מדבקת ניקוטין שאת יכולה לקנות ללא מרשם רופא בכל בית מרקחת. שימי את המדבקה בבוקר ותראי איך הולך לך - האם את חייבת את הסיגריה באותה מידה? האם ההשתוקקות במצבים שונים אותו הדבר? האם עישנת את אותה הכמות? תרגיל קטן שיאפשר לך לבחון את הצורך הגופני בניקוטין. שימי לב רק לקנות מדבקה שמתאימה לרמת ההתמכרות שלך. אם את מעשנת מעל 20 סיגריות ביום מדבקה גדולה, מתחת לזה אפשר מדבקה בינונית. ועוד דבר - לפני כמה חודשים היה לנו כאן אירוח בקהילה בנושא פחד מגמילה - ממליצה לחפש ולדפדף אחורה ולקרוא את השאלות התשובות

תודה רבה לך ד"ר יעל בר זאב, תודה על תגובתך המעניינת!! בהחלט אנסה את המדבקה נשמע לי מעניין. ואחפש את הכתבה שהמלצת עליה. רואים שיש לך רצון גדול לעזור, כל הכבוד תודה